ד"ר מיכל אורן מומחית בגיאוגרפיה היסטורית. דוקטורט מן האוניברסיטה העברית. מרצה במסגרות אקדמיות וסמי-אקדמיות שונות (אוניברסיטאות (בעבר: אוניברסיטת חיפה ומכון שכטר), מכון אבשלום, יד בן-צבי) ובקתדרות לציבור הרחב (בית הלוחם, חוגים בערים ואזורים שונים, חוגי בית, ועוד).
בין תחומי העניין: התיישבות יהודית ורכישת קרקעות, תולדות ירושלים, יפו-יפת-ימים, תל-אביב מראשיתה עד היום, סמלים וחגים, לאומיות, הסכסוך היהודי-ערבי, השסע בחברה הישראלית, נושאים אקטואליים (רצועת עזה וההתיישבות היהודית בה, סוגיית הפליטים, ועוד). חלק מההרצאות ניתנות בדגש של זמר עברי / ספרות / אמנות.
הבדואים והמדינה – הסיפור שלא נגמר
כמו יתר ערביי ישראל, גם על הבדואים שנותרו בנגב הוחל ממשל צבאי, אלא שכאן הם גם רוכזו ב'סייג' – טריטוריה חדשה לרובם. מאז מתחולל מאבק איתנים על טענותיהם לזכויות על הקרקע, כניגוד למטרת המדינה – להופכם לעירוניים, בערים שהמדינה יזמה. הבדווים נאבקים בכלים משפטיים על זכויותיהם בקרקע, ודורשים השוואה ליישובים יהודיים. כל זאת, כאשר מבחינה חוקית רוב האדמות מוגדרות כ'מוואת'. בהרצאה גם יושווה מעמד הבדווים וזכויותיהם, לאלה של 'ילידים' לפי הגדרת האו"ם. בצד בנייה בלתי חוקית, הקמת יישובים פיראטיים ופשע, הסכסוך המתמשך על הבעלות על הקרקע הופך לסאגה בלתי נגמרת.
עזה ורצועה לה – כיצד נוצרה הרצועה וסיפור יהודי עזה לאורך הדורות
ההיסטוריה של עזה עתיקת יומין ובה גם פרק יהודי, מהתנ"ך ועד העת החדשה. במבט היסטורי-גיאו-פוליטי נבחן בהרצאה כיצד נוצרה עזה כיצירה גיאופוליטית חדשה יחסית. נשמע אנקדוטות מעניינות על מציאת פסל אפולו של עזה, על בית הכנסת העתיק והפסיפס בתוכו, ועל הרובע היהודי ופרנסת תושביו. כן נספר על ניסיונות גאולת-קרקע כמו זו של זלמן דוד לבונטין שהקים בסוף את ראשון לציון.
'צדק חלוקתי' – הקרב על נחל האסי
"תל-עמל: ראשונה לחומה ומגדל" כתב אלתרמן. כיצד מ'חומה ומגדל' התפתח הקרב על השער הצהוב? 'מי המריבה' הם כקליפת האגוז המחזיקה את כל השסע הישראלי: שמאל-ימין, מזרחים-אשכנזים, יהודים-ערבים, מרכז-פריפריה, קיבוצים-עיירות-פיתוח. הקשת הדמוקרטית המזרחית מחזקת את המאבק הכאילו-מקומי, אל מול ההגמוניה הוותיקה הטוענת לזכויות עבר, מימי חומה ומגדל. אולם, ההפתעה היא: מי מתחבר למי? מקרה האסי והמאבק הייצרי סביבו החל בקיץ 2020 על זכויות קניין, נגישות והגנה על הבית, יכול ללמד כיצד פוליטיקת הזהויות מחליפה צבעים, ויוצרת קואליציות הזויות. כן נראה כיצד נדחים הליכי תכנון "עמק המעיינות", שיכולים היו לפשט את הקונפליקט, ואג'נדות פוליטיות תופסות את מקומם.
"ארץ ללא עם לעם ללא ארץ" - האם היתה הארץ ריקה?
הסכסוך היהודי-ערבי נסוב על הזכות למדינה בארץ ישראל. לא פעם נשמעים טיעונים היסטוריים, כביכול יש בכוחם לחזק דעתו של צד כלשהו. אחד מהטיעונים הוא טענת הארץ הריקה. בלי קשר לשאלה אם יש צורך בטיעון זה בסכסוך הפוליטי, מעניין לבדוק את האמת בטענה: האומנם היתה הארץ ריקה? התשובה, כרגיל, מורכבת. בהרצאה, על בסיס תיאורים היסטוריים ומקורות ארכיוניים שונים, נענה על מספר שאלות: מה היה גודל האוכלוסייה ערב ההתיישבות הציונית? היכן ישבה האוכלוסייה הלא-יהודית ומה היתה צפיפותה? כמה ותיקה היתה האוכלוסייה הלא-יהודית? התשובות תהיינה די ברורות, אף אם לא נוטות בהכרח לכיוון אחד...
ישראל ואמנת הפליטים – יחס ישראל למבקשי מקלט
כיצד הפכה נווה-שאנן משכונת משקי עזר ציונית, בין פרדסים, עם מבני "באוהאוס" יפהפיים, ל-NIMBY של ת"א... ומדוע לא הפכה ל-SOHO? השכונה הפכה בשנים האחרונות מקלט למבקשי מקלט בישראל (בעיקר מסודאן ואריתריאה). כיוון שיהודים היו מעורבים ראשיים ביוזמת אמנת הפליטים של האו"ם, וישראל היתה מהחותמות הראשונות עליה, נבחן את יחסה של ישראל למבקשי מקלט.
הכמיהה לכותל – שירה ואמנות
בעזרת שירה ואמנות נספר את סיפורו של הכותל המערבי, כשריד של הר הבית שהועתקה אליו קדושת בית המקדש במהלך הדורות. נראה כיצד הייצוג המופשט התפתח לייצוג ריאליסטי בהשפעה אירופית, ומכוסף הדורות לסמל לאומי.
בצלאל – אמנות ואומנות ככלי לאומי
בוריס שץ הקים את 'בצלאל' ב-1906, לאחר שהועסק בחיפוש אומנויות של העם הבולגרי, שנאבק על עצמאותו. שץ השיג אישור הקונגרס הציוני הצעיר, והקים את סדנאות האומנים (crafts) ברוח המלאכות שהיו בבניית המשכן בידי בצלאל בן אורי. ולאחר מכן נוסף גם החלק של האמנות היפה. המטרה המשותפת היתה חיזוק המכנה המשותף ליהודים בעולם, הן על בסיס העבר, והן לשם בניית אמנות העתיד הייחודית לעם.
"הָעִיר מִתְגַּלְגֶּלֶת, זוֹרֶמֶת הַיָּמָה" (אלתרמן) – הים בתל-אביב הקטנה
האם נכון שדיזנגוף הפנה לתל-אביב את "הגב לים"? בליווי הזמר העברי, השירה ויצירות אמנות, הרצאת קיץ כייפית על הים בתל-אביב הקטנה. מצד אחד: "הים הציוני" – שנועד לשרת את התנועה הלאומית ("זֶה הַיָּם יַמֵּנוּ, סֵמֶל לְדִגְלֵנוּ" - לוין קיפניס), אך מצד שני: ב"פרומנדה" היו גם פורקן יצרים ושערוריות קטנות...
ציון בציונות: ירושלים בתודעה ובמעשה הציוניים – בלוויית שירים ואמנות
נראה מובן לגמרי שקברניטי ה"ציונות", שנגזרת מ"ציון", יעמידו את ירושלים על ראש שמחת המדינה העתידית. מתברר שעקב מצבה של ירושלים ("היישוב הישן", השלטון הזר, הערבים), סברו רבים שקל יותר פשוט לבנות עיר חלופית (למשל, תל-אביב). בהרצאה נביא מדבריהם המפתיעים של אישים כמו אחד-העם, ויצמן, בן-גוריון ורבים אחרים. מתי חלה תפנית בגישה זו? מתי ברור היה שירושלים חייבת להיות הבירה? על כך נענה בהרצאה. כל זאת, בעזרת שירי התקופה הידועים על ירושלים, ויצירות אמנות שהדגישו את קדושתה.
מניה וחיים-נחמן (וגם אירה) – יחסיו של ביאליק לנשים בחייו
סיפורה של הציירת המעולה אירה יאן, מורתו של גוטמן לציור, שאיירה את ספריו של ביאליק והיתה אהובתו. בהרצאה נספר על הזוג חיים-נחמן ומניה ביאליק, מערכת יחסיהם (עם הצער על שהיו חשוכי ילדים), גם סביב שירתו של ביאליק ומחויבותו להוריה של מניה, וביתם ברחוב ביאליק והמעבר לרמת גן. ומעבר ליחסי המחויבות, מה היה טיב היחסים בין ביאליק לאירה יאן.
אנג'ליקה שץ – הציירת המוכשרת הנעלמה
לאן נעלמה הציירת אנג'ליקה שץ? תעלומת הציירת המוכשרת, בתו של בוריס שץ, שמסיבות "משפחתיות" העלימה ולא נתן לה הכרה ואף לא חסות מקצועית. התעלומה באה על פתרונה במחקר שגילה את ציוריה, ואט אט נחשף סיפור חייה של הציירת. תוך כדי הרצאה על אנג'ליקה, נספר על דמותו של בוריס שץ, מייסד בצלאל, ושני ילדיו ה"רשמיים".
"קסם המזרח הנאלח" – נחום גוטמן והמבט הרומנטי על האוריינט
במשפט הקצר "קסם המזרח הנפלא והנאלח" תימצת נחום גוטמן את הקונפליקט בין המבט המערבי על המזרח כמושא חלומות נשגב, מפליא ורומנטי, לבין חשש וגועל מפני הסחי והדומן. בעידן של פוליטיקלי קורקט ובניתוח אוריינטליסטי בין השיטין, נראה כיצד הוטמעה תפישת העולם הקולוניאליסטית במסר החינוכי-ציוני. "אני נוסע לאפריקה" – כך הכריז גוטמן על הרפתקה חצי-דימיונית. ואנו, לא נסתפק בגוטמן היפואי והתל-אביבי, אלא, בעזרת סיפוריו וציוריו (ועם סיוע של מסע נוסף – של נחום וילבוש), נרחיק עדות לאפריקה – "המזרח" הוירטואלי.
"גמל גמלי..." – דימוי אוריינטלי בזמר ובאמנות
מפגש האמנים והיוצרים המוסיקליים עם המזרח, הוליד חיבורים מעניינים בתחומי תרבות שונים. הגמל, כמייצג את תרבות המזרח, הפך תימה קבועה בידי אמנים כמו ראובן ואחרים, ונכנס לשירה העברית בשירי שלונסקי, אבות ישורון ועוד רבים. כמובן שחלק משירים אלה הולחנו, ובהרצאה נשמיע לא מעט משירים אלה, בלוויית יצירות האמנות הפלסטית (ציורים, פסלים).
עקדת יצחק בשירה ובאמנות – היחס לשכול בישראל
פרשת 'עקדת יצחק' הינה כידוע המיתוס שחולל את האתוס המכונן של עם ישראל, ולמעשה של הדתות המונותאיסטיות בכלל. בהרצאה נבחן כיצד שימשה העקדה גם למיתוס הלאומי-ציוני ואילו תמורות חלו בימינו ביחס למיתוס. נעשה זאת באמצעות השירה היפה, ואמנות פלסטית (ציור ופיסול). נדון בין היתר ביצירותיהם של יהודית כפרי, חיים גורי, מנשה קדישמן, ועוד רבים אחרות ואחרים.
אמנות הארמנים בין תורכיה, ארמניה וארץ ישראל (ולא רק קרמיקה...)
ארמניה מדינה מרתקת גם בזכות הכנסיות המיוחדות שבה ותופעת אלפי החצ'קרים (צלבים מגולפים באבן). היא גם האומה הראשונה שקיבלה על עצמה את הנצרות. מתמונות נופי ארמניה, ננדוד למדינות הסובבות אותה ונשווה את אדריכלות הכנסיות. כן נעקוב אחר הדרך שבה עשו אריחי הקרמיקה היפהפיים האופייניים לאומנים הארמנים, מתורכיה לארץ ישראל, ועד החנויות המפורסמות של הארמנים בעיר העתיקה בירושלים.
איזניק, קוטחייה וירושלים: אמנות הקרמיקה הארמנית
מדוע דווקא בארמניה לא נמצא את האריחים והכלים הכה ייחודיים לאומנות הארמנית? בהרצאה נספר על מרכזי הקרמיקה החשובים באיזניק וקוטחייה – כיצד נוסדו ומה היתה השפעתם בתורכיה. כן נבחן איך הפכה האומנות הארמנית לכה משמעותית דווקא בארץ-ישראל. תוך כך נכיר את תנועת "Arts & Crafts" באנגליה והקשר בינה לבין הר הבית, ולעיטורי בתים יפהפיים בארץ, שלטי רחוב וסדנאות מקצועיות בהן קונים תיירים סובנירים "אופייניים לישראל".
הטמפלרים – כיצד שילמה מדינת ישראל פיצויים על הנכסים הגרמנים?
לאחר קום המדינה נחקק חוק נכסי-גרמנים, מתוקפו הלאימה ישראל רכוש של גרמנים. בהרצאה נספר מדוע בימים של מצוקה גדולה, נאלצה ישראל לשלם פיצויים נכבדים עבור הרכוש. כן נתחקה אחר הצ'ק האבוד עבור רכישת אדמות שרונה עוד טרם קום המדינה, ונראה כיצד למשא ומתן בן למעלה מעשור, שנערך עם הכנסיות ועם גרמניה, בריטניה ואוסטרליה, היתה השלכה חשובה על פיצוי ערבים על רכושם הנטוש.
הקיבוץ החשאי - פרשת רצח ושוד זהב
פירוק מיליציות עם קום 'ההגנה' גרם למרידות בקרב אנשי 'השומר'. היה בכך גם איתגור ותיקי העלייה השנייה עם בוא הבריטים לארץ. כך קם 'הקיבוץ החשאי' והוקם הסליק בכפר גלעדי. בצד זה התגלו עם השנים פרשיות כמו שוד הזהב, ורצח תופיק א-סעיד ביפו, עקב זיהוי לא נכון...
אז מי רצח את ארלוזורוב?
כמה תאוריות מזינות את הדמיון עד היום: מי רצח את ארלוזורוב? ערבים? אנשי הימין? קונספירציה נאצית? יהיה הפתרון אשר יהיה, ההרצאה מזמנת לנו אפשרות לעקוב אחר האירועים הסוערים בתקופת היישוב. כן נלמד על דמותו של ארלוזורוב, שבקלות עשוי היה להיות ה"בן-גוריון", לולא נרצח.
רצח שריף שנטי
תעלומת רצח הערבי שהיה נשוי ליהודיה, היתה קשורה במכירת קרקעות ליהודים, ובכניסת מלון הילטון לישראל (מאורע חשוב לכשעצמו). נספר על הפרשה ועל תכנון חוף הים וגן העצמאות של תל-אביב, במקום בו היה בית הקברות עבד-א-נבי.
היקום בית-מקדש מחדש? דת ולאום בירושלים
בית המקדש – פסגת השאיפות של יהודי הגולה, שכמהו לבניינו מחדש, עמד במוקד מחלוקת בין קברניטי הציונות. כחילונים, אך לאומיים, שאלו הם עצמם אם יש עוד צורך בבית מקדש, בהנחה שאין ברצונם שיחודשו הקורבנות. מה, אפוא, יהיה שימושו של בית מקדש כזה לכשתקום מדינה יהודית? נבחן שאלה זו בעיני הרצל, ליליינבלום, בוריס שץ, אוסישקין, ואחרים. כן נבחן את החלופות לבית המקדש, ואת המקומות הגיאוגרפיים אותם הועידו, בהנחה שלא התכוונו להחליף את המסגדים על הר הבית בבית מקדש יהודי.
"תֵּל אָבִיב [הקטנה] עִיר הַקֹּדֶשׁ" (אבות ישורון)
חשבתם שרק היום מתפלמסים על צביון מסורתי במרחב הציבורי? כיצד ביטאו בתי תל-אביב, חנויותיה (ממכר חזיר!) והפסלים ואריחי הקרמיקה, את הציונות ה"חילונית"? 'מדינת הלאום' ורעיון 'היהודי החדש' לעומת הדת בגולה – הרצאה בדגש הפולמוס בין דתיים וחילוניים על עיצוב העיר העברית.
מה בין גימנסיה הרצליה, האוניברסיטה, ובית הכנסת הגדול של תל-אביב?
התחרות בין ירושלים ותל-אביב הגיעה לשיאה בבניית "המקדש הלאומי" של עם הספר, שהחליף את עבודת הקורבנות ברוח ולימוד. שני המוסדות – האוניברסיטה, וגימנסיה הרצליה – התחרו על הכתר, מה שהתבטא גם בארכיטקטורה. אולם, מה עם בית כנסת לתפילה פשוטה? על זה לא חשבו מייסדי תל-אביב, ועברו כמה שנים עד שנזכרו שעיר ייצוגית חייבת בית כנסת גדול וייצוגי...
מיסטיפיקציה של הר – מאבקי שליטה בין-דתיים בהר-ציון
הַר צִיּוֹן ויַרְכְּתֵי צָפוֹן – אירופה וארץ הקודש: נתיבי שייט ומסחר בים התיכון, ודיפלומטיה בין המדינות הממלוכית והעות'מאנית לבין אירופה – כיצד קשורים לעליית יהודים ורכישת מקומות קדושים? מסע בין האפיפיור, המסדר הפרנציסקני, ווילהלם השני, סביב הסכסוך בין שלוש הדתות על השליטה בהר ציון, מימי הביניים ועד ימינו.
לא רק אוגנדה – המקומות בהם לא קמה מדינת ישראל...
המחלוקת על רעיון 'ציונות בציון' נסבה סביב השאלה: 'מדינה ליהודים' או 'מדינת היהודים'? "ארץ קודשנו" או "ארץ שלנו"? כך פתח פינסקר את הפולמוס שהסלים במשבר אוגנדה. "נורדאו האפריקני" כינו את מקס נורדאו, וניסו להתנקש בחייו! נערוך מסע דילוגים עולמי בין עשרות טריטוריות שהוצעו ליישוב יהודים: קפריסין, צפון סיני, אוגנדה, קנדה, אלסקה ואוסטרליה. נכיר את ה'טריטוריאליסטים' (יט"א) ואת המאמץ להציל יהודים, ובניגוד למצופה, הסיפור לא נגמר עם הצהרת בלפור: הטריטוריאליזם צץ מחדש, בימי הטרור הנאצי באירופה, תוך חיפוש נואש אחר "מקלט לילה".
מה בין עם ולאום? הציונות כתנועה לאומית
פתאום קם עם ומרגיש כי הוא לאום... אין ספור עמים (אתנוסים) יש בעולם. כיצד מתחילה תנועה לאומית ומהי ההצדקה של עם לתבוע לעצמו טריטוריה ועצמאות? בהרצאה נבחן את התפתחות הרעיון הלאומי החל במאה ה-18 באירופה, ואת הדעות השונות במחקר לגבי הגדרת לאום והתפתחותו. נתאים את התאוריות השונות לרעיון הציוני שתמיד היה יוצא-דופן במשפחת הלאומים, ובכל זאת הצליח!
הרעיון הציוני לגווניו
התנועה הציונית לא היתה עשויה מקשה אחת. בהרצאה נדון באפשרויות השונות שהועלו בראשיתה של התנועה – בין הרצל, הברון רוטשילד, אחד-העם, "ציוני רוסיה", "ברית שלום" ועוד רבים. וכמובן שהיה גם הרוב היהודי בעולם שלא היה ציוני כלל... נדון בהבדלים ובהצעות ונבחן על בסיס גאופוליטי בהיתכנות ההצעות ובהצלחה בסופו של דבר להביא להקמת מדינת ישראל.
אלטנוילנד – הרומן הכמו-אוטופי של הרצל
חוקרים מתלבטים אם יצירותיו הספרותיות של הרצל, העיתונאי המוכשר, היו מעולות או לאו דווקא... הוא כתב מספר מחזות, אבל יצירה ספרותית אחת, רומן בשם 'אלטנוילנד' (ארץ ישנה-חדשה) היה ממוען ליהודים וכוונתו היתה להניעם לצעוד בעקבותיו להקמת מדינה. בהרצאה נספר את עלילת הרומן וננתח אותו הן מבחינה ספרותית (האם ז'אנר הכתיבה האוטופית?) והן מבחינת תוכנו הציוני.
הרצל והקיסר וילהלם השני – מסעות מצטלבים בארץ הקודש
כמה פעמים היה הרצל בארץ-ישראל? וכמה ימים? ובכן, רוב האנשים לא יודעים שהרצל כתב את תוכניתו להקמת מדינה לפני שביקר בארץ, ובעקבות ביקורו הקצר כתב את הרומן המעין-אוטופי 'אלטנוילנד'. בעזרת הסיפור המרתק והמשעשע על מפגשו של הרצל עם הקיסר הגרמני וילהלם השני, נתחקה אחר לידתה של הציונות.
בצלאל – אמנות ואומנות ככלי לאומי
בוריס שץ הקים את 'בצלאל' ב-1906, לאחר שהועסק בחיפוש אומנויות של העם הבולגרי, שנאבק על עצמאותו. שץ השיג אישור הקונגרס הציוני הצעיר, והקים את סדנאות האומנים (crafts) ברוח המלאכות שהיו בבניית המשכן בידי בצלאל בן אורי. ולאחר מכן נוסף גם החלק של האמנות היפה. המטרה המשותפת היתה חיזוק המכנה המשותף ליהודים בעולם, הן על בסיס העבר, והן לשם בניית אמנות העתיד הייחודית לעם.
הצהרת בלפור – אפיזודה חולפת או מדיניות בריטית שהובילה למדינת ישראל?
מי יזם את הצהרת בלפור? מה חשיבותה להקמת מדינת ישראל? בעזרת סיפור ההצהרה ופרסומה, נספר על המעבר למנדט הבריטי והתקוות הגדולות שתאושר מדינה, לפי תוכניתו של הרצל להשגת צ'רטר. נספר על מקומו של ויצמן בהשתדלות לקבל קדימות ביחסם של הבריטים והסתירה שבין הצהרה זו לבין מחויבות הבריטים לחבר הלאומים למנדט לכל תושבי ארץ ישראל. כיצד יישבו סתירה זו?
חיים ויצמן – נשיא ונשיא
מי אתה חיים ויצמן? דוקטור לכימיה שהביא לנו את הצהרת בלפור, וקידם את התנועה הציונית ואת היחסים עם יהודי העולם. מה קרה לו ולאשתו ורה במפגש עם המציאות בארץ ישראל? ואולי בן-גוריון קצת גרע מן המעמד שהיה ראוי לו כ"הרצל השני"?
מהים עד הירדן – הצעת החלוקה והשלכותיה עד היום על היהודים והערבים
עשר הצעות חלוקה הוצעו ע"י גורמים שונים. שתיים ידועות במיוחד: זו של ועדת פיל (1937) וזו שאושרה בעצרת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947. נספר על חלק מן ההצעות השונות וההבדלים ביניהן, וכיצד התקבלה הצעת החלוקה האחרונה בין היתר בזכות ועדת אונסקו"פ שביקרה בארץ והתרשמה ממפעלי היהודים והפרחת השממה. בהרצאה נדון בשאלה המיתולוגית: האומנם 'במקום בו תעבור המחרשה, שם ייקבע הגבול'? כן נבחן את השלכות הצעת החלוקה על מהלכי מלחמת העצמאות ועל המאבק להכרה בגבולות שביתת הנשק בסוף המלחמה, ללא חזרה לגבולות החלוקה.
התלבטויות ציוניות ביחס לערביי ארץ ישראל
הרצל התייחס בתוכניתו לשאלת הערבים במדינת היהודים אותה הציע. מה היה מקומם לדעתו? נשווה את הצעתו לזו של אחד-העם ואחרים, ומאוחר יותר – לאלה של תנועות 'הכנענים' ו'ברית שלום'. כן נתחקה, בין היתר, אחר הדינמיקה בעמדתו של בן-גוריון, ונשווה אותה לזו של ז'בוטינסקי. ברקע האירועים נדון גם בשאלת המאבק לעבודה עברית וכיצד השתלב בתפישות סוציאליסטיות ולאומיות שונות.
היקום בית-מקדש מחדש? דת ולאום בירושלים
בית המקדש – פסגת השאיפות של יהודי הגולה, שכמהו לבניינו מחדש, עמד במוקד מחלוקת בין קברניטי הציונות. כחילונים, אך לאומיים, שאלו הם עצמם אם יש עוד צורך בבית מקדש, בהנחה שאין ברצונם שיחודשו הקורבנות. מה, אפוא, יהיה שימושו של בית מקדש כזה לכשתקום מדינה יהודית? נבחן שאלה זו בעיני הרצל, ליליינבלום, בוריס שץ, אוסישקין, ואחרים. כן נבחן את החלופות לבית המקדש, ואת המקומות הגיאוגרפיים אותם הועידו, בהנחה שלא התכוונו להחליף את המסגדים על הר הבית בבית מקדש יהודי.
אירוניה ואוריינטליזם במסע מרק טווין
מרק טווין ידוע בזכות סיפוריו על נהר מיסיסיפי. אך מה קורה לו כשהוא נפגש ב"נהר" הירדן? ומה דעתו על ארץ הקודש שבקצה העולם, שעליה קרא בתנ"ך, והנה היא מתגלה בכיעורה והזנחתה? בהרצאה נראה את א"י בעיניים של הסופר בן המאה ה-19, וקצת נבין מהו 'אוריינטליזם' שעומד מאחורי התיאורים המשעשעים.
האימפריה העות'מאנית בתפארתה – ארץ ישראל במאה ה-16
האימפריה העות'מאנית היתה בשיא גדולתה במאה ה-16 וגם ארץ ישראל זכתה לפריחה וגידול אוכלוסין, תודות לפעילותו של הסולטן סולימן המפואר. בהרצאה נספר על הבנייה המרתקת במיוחד בירושלים (שיפוץ הר הבית, מערכות מים, חומת ירושלים שעומדת עד היום, ועוד). וכמובן גם על אשתו היזמית הגדולה, רוקסלנה, שבזכותה התפתחה ירושלים.
ד'אהר אל-עמר וג'זאר פחה – שליטי הגליל
השלטון העות'מאני האריך ימים בארץ ישראל (כ-400 שנה), אך כבר כעבור כמחצית המאה (בסוף המאה ה-16) החלה שקיעה ביעילותו, מה שהתבטא בביזור השליטה באמצעות שליטים מקומיים, שיטת גביית מיסים, וצמיתות הכפריים. בהרצאה נתמקד במרחב הכפרי, כפריזמה להכרת התקופה העות'מאנית בארץ ישראל. במיוחד נדגים בעזרת סיפוריהם של שני השליטים השונים בתכלית: ד'אהר אל-עמר וג'זאר פחה.
הסולטן העות'מאני האחרון' – עבדול-חמיד השני ופועלו בארץ ישראל
שקיעת האימפריה העות'מאנית ששלטה בארץ ישראל במשך 400 שנה, הסתיימה דווקא בפיתוח רב של המזרח התיכון, וארץ-ישראל בכלל זה, במאה ה-19. נוטים לייחס את התמורה למעצמות האירופיות, אך בהרצאה זו ניווכח ביוזמותיו של הסולטן האחרון - עבדול חמיד השני, עד הדחתו בשנת 1909. נספר על מפעלי הבנייה והחקלאות של שליט זה, כיצד הכניס אוכלוסיות לארץ (צ'רקסים, סודאנים ואחרים), וכמובן על אהבתו לשעונים (ולכן מגדלי השעון הרבים).
"פועלים טבעיים" – פרשת הפועלים התימנים בכנרת ובבצלאל
במקביל לעליות השונות ממזרח אירופה, המשיכו כל העת להגיע גם עולים מארצות המזרח התיכון (סוריה, עירק, מצרים, צפון אפריקה וכו'). חשדנות כלפי כישרונם החלוצי של עולים מארצות האסלאם, גיוס פועלים תימנים ("פועלים טבעיים") ופרשת גירושם מכנרת, ודחיית מאמצי חדירתם של ה"לא-אשכנזים" לנרטיב הציוני. בהרצאה זו נתמקד בשני גלי עלייה מיוחדים מתימן – 1882 ו-1911 וביחס היישוב האשכנזי כלפיהם. ננסה להבין את היחס האוריינטליסטי מצד הממסד הציוני, כלפי יהודים אלה, שעלו מטעמים דתיים ומשיחיים, אך לא "נספרו" בעליות המהוללות הנספרות (עלייה ראשונה, שנייה וכו'), אלא היטלטלו בפרשה כאובה ביותר, בין בצלאל, כנרת ומרמורק.
"מלחמתו" של בן-גוריון בקיבוצים
האתוס החלוצי במפגש עם העלייה הגדולה ו"מלחמתו" הפוליטית של בן-גוריון בקיבוצים, הולידו את 'מושבי-העולים' עבור עולי ארצות האסלאם ופליטי שואה. הבריחה ממושבים אלה, נוכח מדיניות 'פיזור אוכלוסין' כפויה, העמיקה את השסע העדתי והגיאוגרפי. בהרצאה נדון גם באוטופיה ובמציאות, ובשאלה מי יישב את הארץ? רק "חלוצים"? ובכלל, מיהו "חלוץ" ומיהי "חלוצה?"
המאבק המזרחי – מאירועי 'ואדי סליב', דרך 'הפנתרים השחורים' ועד 'הקשת הדמוקרטית המזרחית'
"השד העדתי" נחשף בואדי סליב קריאת ה"מרד" בוואדי סליב בעיניים חדשות: פרוץ הקונפליקט העדתי שהוביל ל'פנתרים השחורים' ולניסיון ש"ס להפוך לאליטה חלופית.
יחסים הגמוניים בבסיס הקונפליקט העדתי והשניות המקופלת בו, נוכח השסע הלאומי, ינותחו בעיניים חדשות, בראי מה שנחשב ה"מרד" העדתי הראשון: בשכונה ערבית נטושה, פרצו האירועים שהובילו אחר-כך ל'פנתרים השחורים' ולצמיחתה של ש"ס ולבסוף הקמת 'הקשת הדמוקרטית המזרחית'.
'צדק חלוקתי' – הקרב על נחל האסי
"תל-עמל: ראשונה לחומה ומגדל" כתב אלתרמן. כיצד מ'חומה ומגדל' התפתח הקרב על השער הצהוב? 'מי המריבה' הם כקליפת האגוז המחזיקה את כל השסע הישראלי: שמאל-ימין, מזרחים-אשכנזים, יהודים-ערבים, מרכז-פריפריה, קיבוצים-עיירות-פיתוח. הקשת הדמוקרטית המזרחית מחזקת את המאבק הכאילו-מקומי, אל מול ההגמוניה הוותיקה הטוענת לזכויות עבר, מימי חומה ומגדל. אולם, ההפתעה היא: מי מתחבר למי? מקרה האסי והמאבק הייצרי סביבו החל בקיץ 2020 על זכויות קניין, נגישות והגנה על הבית, יכול ללמד כיצד פוליטיקת הזהויות מחליפה צבעים, ויוצרת קואליציות הזויות. כן נראה כיצד נדחים הליכי תכנון "עמק המעיינות", שיכולים היו לפשט את הקונפליקט, ואג'נדות פוליטיות תופסות את מקומם.
"תחזירו את הקרקע" למי שייכות אדמות הקיבוצים?
תביעת 'הקשת המזרחית' ל"צדק חלוקתי", הופנתה בעיקר כנגד הקיבוצים – לב הקונסנזוס האליטסיטי והציוני. התביעה הציפה בחדות את המפגש בין השסעים שנדונו בקורס – הלאומי (ערבי-יהודי) והעדתי (פנים יהודי). בג"צ 'הקשת הדמוקרטית המזרחית' פתח פרק נוסף בניסיון להגדיר את הגבולות המרחביים במדינה. במקביל לדרישה לדיון מחודש בנרטיב הציוני ההגמוני, נדרש גם 'צדק חלוקתי' בנכסי המדינה. הקיבוצים, שסימלו את תחושת הדיכוי והנישול, סומנו כיעד נוח, אף שנוכח תמורות מבניות במשק הישראלי וגורמים נוספים, גם רבים מהקיבוצים כבר לא במיטבם.
משפחת שלוש – הנשים החזקות ביישוב הספרדי
כאשר משפחת שלוש היתה עורכת מפגש מחזור, הגיעו מאות אנשים. המשפחה שהגיעה בתחילת המאה ה-19 לארץ (במיוחד ליפו), כללה כמה נשים מרתקות ומגוונות בעיסוקיהן ועמדותיהן ביחס למשפחה ולתחומי פעילותן. באמצעות סיפורי הנשים הללו, נתחקה אחר קורות המשפחה, ואחר היישוב הספרדי בארץ בכלל, שהתאפיין ביזמות כלכלית שקדמה בהרבה לפעילות הציונית, והביאה לפריחה בערים שונות.
בכרם תימן – סיפורה של אהובה עוזרי והמוזיקה התימנית
זמירים בכרם התימנים – ימי הזוהר של כרם התימנים בשנות ה-70, כאשר על אף העוני והפשע, ואולי בזכותם, פרחה תרבות אותנטית שבישרה עידן חדש במוזיקה. כל זאת על רקע סיפור הקמת כרם התימנים מתחילת המאה ה-20 ויחסה של תל-אביב היחסנית כלפיה.
מביארה לשכונה – מה קורה בדרום תל-אביב?
הכפרים סביב יפו החלו כיישובי פליטים מהדלתה במצרים בתקופת מוחמד עלי והתפתחו לכפרים עצמאיים שגדלו מאוד עד מלחמת העצמאות. הם יושבו ע"י עולים חדשים וכיום מצויים בלב מאבק נדל"ני מתמשך. נתמקד בסיפור אבו-כביר, כפר שלם ושכונות אחרות.
עבודת האדמה וגאולת הארץ – החלוצים הראשונים, בני היישוב הישן
מונטיפיורי ידוע בטחנת הקמח ובמשכנות שאננים, אך האם ידעתם שהיה בין היוזמים הראשונים לייסוד מעין אוטונומיה יהודית בשנות השלושים של המאה ה-19? כיובל לפני 'העלייה הראשונה' ומושבותיה, נפגש רעיון הפרודוקטיביזציה שהוביל מונטיפיורי, עם חלון הזדמנויות שפתח הפחה מוחמד עלי, ועם חזון ופרגמטיות של כמה יהודים חלוצים, בני "היישוב הישן", שהחלו בעבודת אדמה.
חובבי ציון וביל"ו באים לייסד מדינה? או מושבות...
בין הצלחה לכישלון – "שאו ציונה נס ודגל" – חובבי-ציון ומושבות העלייה הראשונה שהביאה עמה משב רוח לאומי ושאיפה להתיישבות חקלאית. קבוצות של חובבי-ציון ניסו כוחן, אולם, בהיעדר ידע ותמיכה, לא תמיד עלה הדבר בידיהן. נספר על האידיאולוגיה שהניעה את המתיישבים ואת סיפורן של כמה מהמושבות שהצליחו ושנכשלו. וגם על הקבוצה יוצאת הדופן בתקופה זו – ביל"ו, ותוכניתה המדינית, שבסוף הולידה בקושי מושבה אחת...
הברון רוטשילד – מציל ההתיישבות!
הנדיב הידוע, אבי היישוב, ועוד תארים למי שהציל את מפעל מושבות חובבי-ציון. במקביל גם יזם מושבות חדשות והרחיב את מפת ההתיישבות ושיטתה. אך מפעלו של הברון נתקל גם בביקורת. נדון בפולמוס שנוצר סביבו – אז, ובמחקר אודותיו.
מי שמע על יק"א? הברון הירש והגליל התחתון
חברת יק"א מייסודו של הברון הירש, שסייע ליהודים להגר לארצות כמו ארגנטינה ולהקים בהן מושבות חקלאיות, נחלצה גם להצלת מושבות הברון בארץ ישראל. אולם, יק"א גם בנתה שורת מושבות משלה באזור גיאוגרפי חדש. חשיבותה לא תסולא בפז אך היא זכתה לפחות חשיפה בתודעה ההיסטורית, בהשוואה לברון רוטשילד. מדוע?
אין מוצא? – סיפור המושבה קשת היום
חידושים מחקריים אודות תל מוצא - רציפות יישובית של 10,000 שנים, וממושבת הווטרנים הרומים למושבת היישוב הישן שנוסדה ע"י שני "משוגעים לדבר" ב-1860 בכפר קלוניה, ועד העלייה הראשונה. ולא רק מוצא – גם מושבת עמק הארזים בסיפורנו. ההרצאה מלאה סיפורי משפחות מרגשים במושבה קשת-היום.
עזה ורצועה לה – כיצד נוצרה הרצועה וסיפור יהודי עזה לאורך הדורות
ההיסטוריה של עזה עתיקת יומין ובה גם פרק יהודי, מהתנ"ך ועד העת החדשה. במבט היסטורי-גיאו-פוליטי נבחן בהרצאה כיצד נוצרה עזה כיצירה גיאופוליטית חדשה יחסית. נשמע אנקדוטות מעניינות על מציאת פסל אפולו של עזה, על בית הכנסת העתיק והפסיפס בתוכו, ועל הרובע היהודי ופרנסת תושביו. כן נספר על ניסיונות גאולת-קרקע כמו זו של זלמן דוד לבונטין שהקים בסוף את ראשון לציון.
אם לא היינו רוכשים, הייתם צריכים לומר כי אנו פושעים": כיצד כמעט "פספסנו" את רכישת עמק יזרעאל
"העמק הוא חלום" – שורר המשורר. עמק יזרעאל קבוע בתודעה הישראלית כעמק שכונן את ראשית ההתיישבות הציונית. בהרצאה מתוארת הרכישה הראשונה בעמק – אזור מרחביה, בידי חברת הכשרת הישוב, כחלק מתוכנית 'האבטונומיה היהודית' של ד"ר ארתור רופין. כן מסופר סיפורן של המשפחות הראשונות שרכשו קרקעות והתיישבו בעמק – דווקא במושבה!
הבית היהודי הראשון בעמק יזרעאל
פרקים מסוימים, ודמויות לא מעטות, נעלמים מתודעתנו ההיסטוריוגרפית. בהרצאה זו נטיל זרקור על כמה משפחות שהיו מהראשונות להתיישב בעמק יזרעאל כאשר היה עדיין ניסח ועתיר ביצות. נספר על חלוציות זו, יחד עם המחשבה התכנונית שעמדה מאחורי הקלעים במוסדות הציוניים – וגם כאן כמה מהעושים במלאכה נשכחו מתודעתנו.
מי גאל את הארץ – יהושע חנקין או ארתור רופין?
כולנו מכירים את יהושע חנקין, אך מאחוריו עמד כמובן מנגנון רכישת קרקעות של התנועה הציונית. וגם לפני ייסודה הוקמו מושבות ע"י פרטיים. נדון בהבדל בין פרטיים, חברות ציוניות ולא ציוניות, ושני הגופים הציוניים הגדולים – הכשרת היישוב וקק"ל. כן נבדיל בין הסיפור הקרקעי עד 1936 ומאז ואילך.
סיפורם המופלא של פרנץ אופנהיימר ושתי המרחביות
כולם מכירים את קיבוץ מרחביה, ואולי גם שישנו מושב מרחביה לידו. אבל לשני הישובים יש היסטוריה מפתיעה: פרופ' פרנץ אופנהיימר, ידידו של הרצל, הגה את תוכנית "הקואופרציה" ובמסגרת "הניסוי והתעייה" של אותם ימים, הוקמה לצד הקואופרציה גם מושבה קפיטליסטית. מה עלה בגורלן של השתיים?
בין דגניה לעין-חרוד: רעיון חיי-השיתוף – האם יצירה ארץ-ישראלית מקורית?
ההתיישבות השיתופית בארץ ישראל הולידה את הקבוצה, הקיבוץ, המושב השיתופי, ואפילו במידת מה את מושב העובדים. היה זה בראשית המאה ה-20, בימי העליות השנייה והשלישית. המוסדות הציוניים (שנתנו את הכסף...) חיפשו דרך חיים שתתאים לחבורות הסוציאליסטיות שהתנגדו לקפיטליזם. נבחן את התוצאה בראי הזיקה לתנועות המהפכניות ברוסיה ובארצות-הברית באותה עת. וכן נשאל מה קרה לרעיון השיתופי לאחר כמאה שנים? האם עוד נותר ממנו משהו?
מדוע פירק בן-גוריון את "גדוד העבודה"?
הצהרת בלפור והעלייה השלישית פתחו דף חדש בתולדות ההתיישבות החלוצית בארץ. הפוליטיזציה של תנועת הפועלים החריפה, וצורת התיישבות חדשה – הקבוצה הגדולה - נוסדה בעין-חרוד ותל-יוסף (ולימים קיבלה את השם "קיבוץ"). אז מדוע פירק בן-גוריון את גדוד העבודה? בהרצאה נספר גם את הסיפור העצוב של הקיבוץ בחצי האי קרים, שהוקם בגלל הפוליטיקה, וגורלם המר של חבריו בתקופת הטיהורים של סטלין.
מה עדיף: "מי יבנה לי בית בתל-אביב" או: "מבית אלפא עד נהלל"? – שירי תל-אביב הקטנה וההתיישבות החלוצית
השסע בין העיר והכפר – שניהם ציוניים, שניהם חלוציים, ובכל זאת, שתי אידיאולוגיות מנוגדות. שנות העשרים והשלושים היו תקופה של פריחה בחקלאות (פרדסים, למשל), אך גם בתיעוש הארץ (כן... כבר אז!). כסף רב זרם ע"י משקיעים, ומפלגות היישוב התחרו ביניהן על השליטה. כיצד התבטא כל השסע הזה בזמר העברי?
"דונם פה ודונם שם" – אתוס ומיתוס
אירועים גדולים בשלהי תקופת המנדט ולקראת קום המדינה: המרד הערבי ומאורעות 1939-1936, פעילות המחתרות, הסזון והמאבק בבריטים, והקמת ישובי חומה-ומגדל, שהביאו לשינוי מוחלט באסטרטגיית ההתיישבות ובעיצוב המפה. מדוע נכתב השיר "דונם פה ודונם שם" – האם כמטפורה? ואולי יש אמת היסטורית בגו? נספר על התקופה עם שירי התקופה הרבים.
"קונצ'רטו לצינור" – רכישת הקרקעות וההתיישבות החלוצית בנגב
מי כתב את הקונצ'רטו? רמז: זו רק כותרת מקאמה מצחיקה! ההתיישבות בנגב, כולל עד עוטף עזה, הצמיחה המון שירים. לא היתה זו תקופה קלה, אבל שירים, שירה ופובליציסטיקה יכולים להאיר עינינו על הקשיים וההצלחות במעשה הציוני החלוצי באזור הנידח והמדברי, כיצד הובילו מים, מה היו היחסים עם הבדווים בסביבה, וכיצד כל זה השפיע על גבולות מדינת ישראל (רמז: הגלדיולות שפרחו ברביבים...).
"על הנגב יורד ליל הטל" – הנגב בזמר העברי
הנגב זכה לשירים רבים, משום נידחותו והקריאה הציונית לבוא וליישבו. היה זה מעשה הירואי להתיישב במקום קשה ומדברי זה, בתנאי סכנה וריחוק. בהרצאה נתמקד בשירי הנגב, אך לא רק, אלא גם נראה צילומים היסטוריים ייחודיים של מגלי הנגב במסעות תנועות הנוער והחוקרים שקדמו להן.
"ווטרגייט" – הסודות והשירים מאחורי תוכניות הובלת המים בישראל
סיפורם של המהנדס שמחה בלאס וחברת מקורות שיזמו אשכול וספיר. ראשית הובלת המים ע"י התנועה הציונית היתה עוד לפני קום המדינה וקשורה בהתיישבות בנגב. לאחר קום המדינה נוספו קו ירקון-נגב והמוביל הארצי. מהשמחה הגדולה של מציאת מים בראשון-לציון, ועד קווי המוביל הארצי – כל אלה תועדו בשירים וסרטים, מהם נטעם בהרצאה זו.
"הנדיב הלא-ידוע" – הכינוי הלא-נכון לאיש המדהים יצחק לייב גולדברג
יצחק לייב גולדברג, ואשתו רשל, ידועים היו כציונים פעילים למען הציבור ושלחו ידם באין ספור מעשי חסד, תרבות, עיתונאות, ספרות ועוד. ההון המשפחתי נבע אומנם ממשפחתה של רשל אך יצחק לייב היה יזם נמרץ שמינף את ההון - וגם כאן: בהרבה מאוד עסקים פרו-ציוניים מרתקים (כמו חוות החלב בהרטוב והפרדס הגדול ברמת גן). מדוע אפוא לא ידוע לרובנו על מפעלות אלה? עד שבטעות כינוהו "הנדיב הבלתי ידוע"?
"מלחמתו" של בן-גוריון בקיבוצים
האתוס החלוצי במפגש עם העלייה הגדולה ו"מלחמתו" הפוליטית של בן-גוריון בקיבוצים, הולידו את 'מושבי-העולים' עבור עולי ארצות האסלאם ופליטי שואה. הבריחה ממושבים אלה, נוכח מדיניות 'פיזור אוכלוסין' כפויה, העמיקה את השסע העדתי והגיאוגרפי. בהרצאה נדון גם באוטופיה ובמציאות, ובשאלה מי יישב את הארץ? רק "חלוצים"? ובכלל, מיהו "חלוץ" ומיהי "חלוצה?"
הרכשת וגם חכרת? – מדוע נדרשו מתיישבים לשלם עבור רכישת אדמות ובמקביל לשלם עבורן דמי חכירה?
למרות מחויבותה של קק"ל לרכישת קרקע, בין היתר על-מנת לפתור מתיישבים מנטל כבד זה, בפועל, לפני קום המדינה, חלק נכבד מן המימון הוטל על המתיישבים, ולעיתים אף רכשו את הקרקע בעצמם ומסרוה לבעלות קק"ל. ואם לא די בכך, הם גם אולצו לשלם דמי חכירה טבין ותקילין. בהרצאה נצביע על ממדי התופעה ועוצמת השיטתיות שלה, ונאיר צד זה של יחסי המתיישבים, המדינה וקק"ל. כל זאת, על רקע הפולמוס בנושא זכויות הקרקע מאז בג"צ 'הקשת הדמוקרטית המזרחית'' (2001), בו היתה ד"ר מיכל אורן מעורבת, בהגשת חוות דעת היסטורית.
גדולות מהחיים – מניה שוחט כמשל לנשות העלייה השנייה
מניה שוחט, רחל כצנלסון, חנה מייזל, רחל ינאית, שרה מלכין ועוד רבות, אך עדיין מעטות בקרב הפועלים הצעירים שעלו בעלייה השנייה. כיצד יכלו לקשיים, במה היתה תרומתן לחברה ולאומה?
האישה בקיבוץ – האם היה שוויון בראשית התנועה הקיבוצית?
סערות ויצרים על הגורן בליל לבנה: מאבק נשים לשיוויון בראשית הקיבוץ רצח או התאבדות? סיפורים מעין-חרוד וקיבוצים אחרים מראשית ימי ההתיישבות – צעירות וצעירים הגיעו ארצה ללא משפחות, והתנסו בחיים קשים של עמל ואידיאולוגיה חדשה, באקלים קשה וסביבה חדשה. כיצד התמודדו עם שאלות החיים הטריוויאליות? בהרצאה ניווכח שמצבן של נשים היה קשה כפליים, נוכח מאבקן לשיוויון.
משפחת שלוש – הנשים החזקות ביישוב הספרדי
כאשר משפחת שלוש היתה עורכת מפגש מחזור, הגיעו מאות אנשים. המשפחה שהגיעה בתחילת המאה ה-19 לארץ (במיוחד ליפו), כללה כמה נשים מרתקות ומגוונות בעיסוקיהן ועמדותיהן ביחס למשפחה ולתחומי פעילותן. באמצעות סיפורי הנשים הללו, נתחקה אחר קורות המשפחה, ואחר היישוב הספרדי בארץ בכלל, שהתאפיין ביזמות כלכלית שקדמה בהרבה לפעילות הציונית, והביאה לפריחה בערים שונות.
האגם הגווע – פרשת ייבוש החולה ומעמדה של קק"ל
מוות ולידה מחדש שלובים יחדיו בפרויקט ייבוש החולה, שנחרט בתודעה בזכות צילומיו של פטר מרום, שביכה את האגם הגווע. אך בהרצאה נבחן היבט לא שגרתי: כיצד נולדו הגופים ה"ירוקים" (רשות שמורות הטבע והחברה להגנת הטבע) דווקא עם ייבוש החולה? ואיך כבר אז חלקו אלה על גישת "המייבשת" – קק"ל (שממתגת עצמה כיום גם כן כגוף "ירוק"), שזה היה פרויקט הדגל שלה בשנות החמישים? בהרצאה נבחן את המיתוס (התנגדות לייבוש) לעומת המציאות, החל מרכישת זיכיון הייבוש ב-1934, ועל רקע העימות עם סוריה ומפעל ההטייה הסורי.
המסעות הגדולים – האם גם לנשים?
מסעות גיאוגרפיים היו עניין לגברים בדרך כלל. מאז ומעולם היו נוסעים הרפתקנים וחוקרים, או מיסיונרים שנסעו למקומות רחוקים ונידחים. החל במאה ה-18 פשט יותר ויותר הנוהג של "הטיול הגדול" (שמזכיר את "הטיול שאחרי צבא" אצלנו...), כחלק מהשלמת החינוך. נשים מעטות נהגו לנסוע במסעות הללו, גם בימי קדם וגם מהמאה ה-18 במסעות המודרניים הללו. לעיתים נאלצו להתחפש לגברים! נספר על כמה מהן, גם הרפתקניות וגם כאלה שהגיעו לארץ ישראל כדי להשתתף במחקר הארכיאולוגי, או להביא את בשורת הנצרות.
אירוניה ואוריינטליזם במסע מרק טווין
מרק טווין ידוע בזכות סיפוריו על נהר מיסיסיפי. אך מה קורה לו כשהוא נפגש ב"נהר" הירדן? ומה דעתו על ארץ הקודש שבקצה העולם, שעליה קרא בתנ"ך, והנה היא מתגלה בכיעורה והזנחתה? בהרצאה נראה את א"י בעיניים של הסופר בן המאה ה-19, וקצת נבין מהו 'אוריינטליזם' שעומד מאחורי התיאורים המשעשעים.
הגולן – הסיפור הלא ידוע: מפינוי הערבים ב-1967 ועד "העם עם הגולן"
כמה יישובים סוריים היו בגולן לפני מלחמת ששת הימים? וכמה תושבים? בהרצאה נלמד תמונת הנוף הלא ידועה של יישובי המיעוטים ברמת הגולן עד 1967 ופינויים במלחמת ששת הימים. כן, נשמע על הפוליטיקה שעמדה מאחורי ההתיישבות החדשה מאז 1967. ונקנח בסיפור הקמפיין הגדול הראשון שנעשה בישראל תחת הסיסמה "העם עם הגולן", וכיצד מותג הגולן מחדש בסיסמה "הגולן. פתוח לחיים".
האצילה טונשוק הממלוכית, והורם סולטן אשת הסולטן – בונות את ירושלים
בתקופות הממלוכית והעות'מאנית, לא היינו מצפים שנשים מוסלמיות יהיו "יזמיות". ובכל זאת, שתי נשים כאלה פעלו בירושלים ובנו מבנים חשובים. האחת, סית טונשוק, בנתה מדרסה – ובהרצאה נספר מהי מדרסה באותה תקופה – וגם את קברה. שני המבנים היו מפוארים, כמיטב המסורת הממלוכית. השנייה, רוקסלנה (הורם-סולטן), אשתו האהובה של הסולטן סולימן המפואר, יזמה בית תמחוי ומוסדות צדקה אחרים בירושלים, שלטובתם ולטובת האוכלוסייה גם שיפצה את אמות המים לירושלים. מה היה המניע של כל אחת מנשים אלה? במסגרת ההרצאה נדון בנושאים "מצוות הצדקה" באסלאם, וה"ווקף".
מניה וחיים-נחמן (וגם אירה) – יחסיו של ביאליק לנשים בחייו
סיפורה של הציירת המעולה אירה יאן, מורתו של גוטמן לציור, שאיירה את ספריו של ביאליק והיתה אהובתו. בהרצאה נספר על הזוג חיים-נחמן ומניה ביאליק, מערכת יחסיהם (עם הצער על שהיו חשוכי ילדים), גם סביב שירתו של ביאליק ומחויבותו להוריה של מניה, וביתם ברחוב ביאליק והמעבר לרמת גן. ומעבר ליחסי המחויבות, מה היה טיב היחסים בין ביאליק לאירה יאן.
אנג'ליקה שץ – הציירת המוכשרת הנעלמה
לאן נעלמה הציירת אנג'ליקה שץ? תעלומת הציירת המוכשרת, בתו של בוריס שץ, שמסיבות "משפחתיות" העלימה ולא נתן לה הכרה ואף לא חסות מקצועית. התעלומה באה על פתרונה במחקר שגילה את ציוריה, ואט אט נחשף סיפור חייה של הציירת. תוך כדי הרצאה על אנג'ליקה, נספר על דמותו של בוריס שץ, מייסד בצלאל, ושני ילדיו ה"רשמיים".
התלבטויות ציוניות ביחס לערביי ארץ ישראל
הרצל התייחס בתוכניתו לשאלת הערבים במדינת היהודים אותה הציע. מה היה מקומם לדעתו? נשווה את הצעתו לזו של אחד-העם ואחרים, ומאוחר יותר – לאלה של תנועות 'הכנענים' ו'ברית שלום'. כן נתחקה, בין היתר, אחר הדינמיקה בעמדתו של בן-גוריון, ונשווה אותה לזו של ז'בוטינסקי. ברקע האירועים נדון גם בשאלת המאבק לעבודה עברית וכיצד השתלב בתפישות סוציאליסטיות ולאומיות שונות.
פרשת תל-חי
גילויים חדשים על ההתקפה על תל-חי ומותם של 8 המתיישבים בחווה הקטנה שנספחה אל כפר גלעדי הסמוך, בי"א באדר תר"פ (1920). בהרצאה נספר על דמותו של טרומפלדור ועל הגיאו-פוליטיקה לאחר הסכמי סייקס-פיקו, ולקראת קיבוע המנדטים בידי חבר הלאומים. כן נספר על ההנצחה המעניינת של אירועי תל-חי, על-ידי פסל האריה השואג של מלניקוב, ועל מסעות תנועת הנוער מדי שנה בי"א באדר, ונשיר משירי התקופה שהנציחו את האירוע הטרגי.
"כל החשבון עוד לא נגמר" – מאורעות תרפ"א
בראי המאורעות הקשים שהיו בשנת 1921, שהביאו למותו, נספר על יפו שבה החלו המאורעות, ונדון בסיבות שקשורות בהצהרת בלפור ותגובת הערבים לציונות. בין היתר נראה את יחסו של ברנר, שנרצח במאורעות, לערבים שהיה אמביוולנטי ("כל החשבון עוד לא נגמר"), כפי שהתאפיינה כל מסכת חייו וכתיבתו הספרותית.
מ"כותל הדמעות" ל"כותל הגיבורים"
מתי החלו תפילות ציבוריות ליד הכותל? משהחלו, החל גם המאבק עם המוסלמים בגין הבעלות על הסמטה הצרה שלמרגלותיו. ככל שהסלים המאבק הלאומי, כך ניצל אמין אל חוסייני את המאבק על הכותל לביצור מעמדו ומעמד האסלאם גם כתנועה לאומית. הדברים הובילו בסופו של דבר למאורעות תרפ"ט, ולאחר מכן גם היהודים הפכו את "כותל הדמעות" לסמל לאומי – "כותל הגיבורים".
"בוקרה פיל מישמיש" – ההתיישבות היהודית ורכישת אדמות מערבים
סיפורים מאחורי קלעי הטאבו - רכישת קרקעות מערבים לא הייתה פשוטה כלל ועיקר. בהרצאה נכיר את המשטר הקרקעי וחוק הקרקעות העות'מאני והמשכו המנדטורי. נספר על מניעי ה'אפנדים' לרכוש קרקעות וגם למכור אותן.
"ארץ ללא עם לעם ללא ארץ" - האם היתה הארץ ריקה?
הסכסוך היהודי-ערבי נסוב על הזכות למדינה בארץ ישראל. לא פעם נשמעים טיעונים היסטוריים, כביכול יש בכוחם לחזק דעתו של צד כלשהו. אחד מהטיעונים הוא טענת הארץ הריקה. בלי קשר לשאלה אם יש צורך בטיעון זה בסכסוך הפוליטי, מעניין לבדוק את האמת בטענה: האומנם היתה הארץ ריקה? התשובה, כרגיל, מורכבת. בהרצאה, על בסיס תיאורים היסטוריים ומקורות ארכיוניים שונים, נענה על מספר שאלות: מה היה גודל האוכלוסייה ערב ההתיישבות הציונית? היכן ישבה האוכלוסייה הלא-יהודית ומה היתה צפיפותה? כמה ותיקה היתה האוכלוסייה הלא-יהודית? התשובות תהיינה די ברורות, אף אם לא נוטות בהכרח לכיוון אחד...
עלייתה ונפילתה של ההנהגה הפלסטינית – 1948-1929
ראשיתה של התנועה הפלסטינית קשורה בטבורה לתנועה הציונית. שנות העשרים היו שנים מכוננות ושיאן מבחינת הפלסטינים היה בניית כוחו של אמין אל חוסייני, ומאורעות תרפ"ט. בהרצאה נדון בשאלה כיצד דעכה התארגנות התנועה מאז ועד 1948.
עם, לאום, ארץ – האם תיתכן מדינה פלסטינית?
יש "אומה פלסטינית"? מהי לאומיות מודרנית והאם ניתן לייחסה לתהליך כינון הזהות הפלסטינית? על רקע האירועים הפוליטיים והשפעת תנועות לאומיות במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20, באירופה ובמזרח התיכון, נברר מהו המושג הגיאוגרפי-היסטורי 'פלסטין', וכיצד אומץ ככלי פוליטי בידי קהילת המולדת שחיה ממערב לירדן. כל זאת, בראי מאורעות 1920 ו-1921.
ערביי ישראל בצבת זהויות, בהדגמה על הערים הערביות (ובמיוחד יפו)
1948 מצאה את העיר יפו, בעלת האוכלוסייה הערבית הגדולה בארץ (כ-70,000) מדוללת ושסועה. תחת שלטון חדש החלו "השורדים", כפי שכונו, לשקם את הקהילה. בהרצאה נבחן את תהליך הסוציאליזציה של ערביי ישראל בכלל, ובערים המעורבות, ויפו, בפרט – תהליך שהחל במיוחד עם הדור השני ("הדור הזקוף"). נעמוד על ההבדלים ועל המושגים "עיר מעורבת" ו"דו-קיום" בעיני הערבים. כן נבחן את היחסים הפנים קהילתיים (מוסלמים, נוצרים לכיתותיהם השונות) ויהודים שהגיעו כעולים חדשים ובימינו – עם תהליכי הג'נטריפיקציה המואצים. האם בעיר "תל-אביב – יפו" נוצרה קהילה משותפת?
הצהרת בלפור – אפיזודה חולפת או מדיניות בריטית שהובילה למדינת ישראל?
מי יזם את הצהרת בלפור? מה חשיבותה להקמת מדינת ישראל? בעזרת סיפור ההצהרה ופרסומה, נספר על המעבר למנדט הבריטי והתקוות הגדולות שתאושר מדינה, לפי תוכניתו של הרצל להשגת צ'רטר. נספר על מקומו של ויצמן בהשתדלות לקבל קדימות ביחסם של הבריטים והסתירה שבין הצהרה זו לבין מחויבות הבריטים לחבר הלאומים למנדט לכל תושבי ארץ ישראל. כיצד יישבו סתירה זו?
מהים עד הירדן – הצעת החלוקה והשלכותיה עד היום על היהודים והערבים
עשר הצעות חלוקה הוצעו ע"י גורמים שונים. שתיים ידועות במיוחד: זו של ועדת פיל (1937) וזו שאושרה בעצרת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947. נספר על חלק מן ההצעות השונות וההבדלים ביניהן, וכיצד התקבלה הצעת החלוקה האחרונה בין היתר בזכות ועדת אונסקו"פ שביקרה בארץ והתרשמה ממפעלי היהודים והפרחת השממה. בהרצאה נדון בשאלה המיתולוגית: האומנם 'במקום בו תעבור המחרשה, שם ייקבע הגבול'? כן נבחן את השלכות הצעת החלוקה על מהלכי מלחמת העצמאות ועל המאבק להכרה בגבולות שביתת הנשק בסוף המלחמה, ללא חזרה לגבולות החלוקה.
הגולן – הסיפור הלא ידוע: מפינוי הערבים ב-1967 ועד "העם עם הגולן"
כמה יישובים סוריים היו בגולן לפני מלחמת ששת הימים? וכמה תושבים? בהרצאה נלמד תמונת הנוף הלא ידועה של יישובי המיעוטים ברמת הגולן עד 1967 ופינויים במלחמת ששת הימים. כן, נשמע על הפוליטיקה שעמדה מאחורי ההתיישבות החדשה מאז 1967. ונקנח בסיפור הקמפיין הגדול הראשון שנעשה בישראל תחת הסיסמה "העם עם הגולן", וכיצד מותג הגולן מחדש בסיסמה "הגולן. פתוח לחיים".
גילוי הנגב
המסעות הגדולים שערכו חוקרים ומרגלים נוצרים במאה הי"ט, המשיכו במסעות מחקר של אנשי צבא בריטים וציונים. אט אט נחשפו 'צפונות נגב' (ביטוי של בנו רותנברג – אחד ממגלי הנגב), ותרמו לכך גם ארכיאולוגים שהתחקו אחר הנבטים. השלימו את הגילויים – תנועות הנוער שבמסעותיהם האתגריים, שהמשיכו גם בצבא, וכן, תוכניות ההתיישבות בנגב הרחוק וגילוי המחצבים ופוטנציאל נמל אילת.
אלטנוילנד – הרומן הכמו-אוטופי של הרצל
חוקרים מתלבטים אם יצירותיו הספרותיות של הרצל, העיתונאי המוכשר, היו מעולות או לאו דווקא... הוא כתב מספר מחזות, אבל יצירה ספרותית אחת, רומן בשם 'אלטנוילנד' (ארץ ישנה-חדשה) היה ממוען ליהודים וכוונתו היתה להניעם לצעוד בעקבותיו להקמת מדינה. בהרצאה נספר את עלילת הרומן וננתח אותו הן מבחינה ספרותית (האם ז'אנר הכתיבה האוטופית?) והן מבחינת תוכנו הציוני.
"קסם המזרח הנאלח" – נחום גוטמן והמבט הרומנטי על האוריינט
במשפט הקצר "קסם המזרח הנפלא והנאלח" תימצת נחום גוטמן את הקונפליקט בין המבט המערבי על המזרח כמושא חלומות נשגב, מפליא ורומנטי, לבין חשש וגועל מפני הסחי והדומן. בעידן של פוליטיקלי קורקט ובניתוח אוריינטליסטי בין השיטין, נראה כיצד הוטמעה תפישת העולם הקולוניאליסטית במסר החינוכי-ציוני. "אני נוסע לאפריקה" – כך הכריז גוטמן על הרפתקה חצי-דימיונית. ואנו, לא נסתפק בגוטמן היפואי והתל-אביבי, אלא, בעזרת סיפוריו וציוריו (ועם סיוע של מסע נוסף – של נחום וילבוש), נרחיק עדות לאפריקה – "המזרח" הוירטואלי.
יוסף חיים ברנר – הסופר שניבא את מותו
בהרצאה נספר על ברנר, על חיבוטי הנפש שלו וביקורתו על היהדות המסורתית ועל הציונות. כל זאת, בראי המאורעות הקשים שהיו בשנת 1921, שהביאו למותו. נראה את יחסו של ברנר לערבים שהיה אמביוולנטי ("כל החשבון עוד לא נגמר"), כפי שהתאפיינה כל מסכת חייו וכתיבתו הספרותית.
עץ הזית והצבר – נרטיבים מתנגשים בין יהודים וערבים
הצבר והזית "מככבים" בשירה ובאמנות של שני העמים בארץ ישראל. כל עם עושה זאת בדרכו, עם נרטיב משלו. בהרצאה נערוך השוואה מעניינת בין נרטיבים אלה, באמצעות אמנות ושירה שפיתחו הערבים והיהודים עם השנים ונבחן כיצד הייצוגים האמנותיים הללו מהווים מטפורה וסמל ללאומיות ושורשיות.
יפו יפת ימים
עיר הנמל החשובה בא"י בעת החדשה, עיר יצוא תפוזי ג'אפה המפורסמים, ואף 'עיר הנמל של ירושלים', הייתה צבעונית ותוססת תודות לתערובת רב תרבותית, האופיינית לערי הים התיכון בכלל. אך ייחודיותה של יפו נבעה גם מהיותה עיר "לבנטינית", תודות למפגש מערב-מזרח, בין סוחרים, אנשי דת, עולים חדשים ועוד רבים אחרים. ומה נותר מאווירת עיר הנמל כיום? כיצד ממותגת יפו כיום?
"כלת הים – מיתוסים יפואיים"
"יפת בן נח בנה אותה, וקרא שמו עליה" (עגנון). יפתים, מפלצות ימיות, סערות, מובי דיק, מיתוסי בריאה ולידה; מצרים, כנען, ישראל ויוון; יונה הנביא, מיתוס אנדרומדה, לידת הנצרות (פטרוס) ודורון לבית המקדש; כל אלה ועוד – על ההיסטוריה המסתורית והפחות ידועה של יפו – מאז ים לבנט ועד השטח הגדול.
עג'מי – לא רק סרט: יפו לפני ואחרי 1948
הערבים שנותרו ביפו (כ-3,500 מתוך 70,000 שהיו לפני קום המדינה) רוכזו תחת ממשל צבאי בשכונת עג'מי. מה היה מעמדם מאז ומהן ההשלכות לכך עד היום? בהרצאה נבחן את המציאות נוכח הג'נטריפיקציה המואצת, והדו-קיום שנוצר בין יהודים וערבים.
תפוזי "ג'אפה" – של מי התפוז? התחרות בין הפרדסנות היהודית והערבית
מי היו מגדלי התפוזים הראשונים? מי המציא את המותג "ג'אפה"? מעניין ששמו של המותג נבחר כשהעיר יפו כבר היתה מאוכלסת רק בערבים. בניגוד לדימוי הציוני, ענף הפרדסנות התפתח, במקביל, במגזרים היהודי והערבי. כיצד צלחו פרדסני הארץ – יהודים וערבים, בניצוח שלטונות המנדט, את ההתמודדות עם קשיי הייצוא? זאת בימי מצוק ומאורעות, שעה שנלחמו זה בזה. עם השנים, הפך התפוז לסמל, ושוב – לא רק ציוני. בהרצאה נספר כיצד השתמשו שני הלאומים הנצים בתפוז כסמל. כן נספר מה קרה למותג "ג'אפה" אחרי 1948, עם שירוש שורשי התפוז מיפו.
הבו צדק לנווה-צדק?
מי השכונה הראשונה מחוץ ליפו? תל-אביב הצעירה סיפרה את סיפור החלוצי, כאי בחולות, אך האומנם? מדוע לא זכו השכונות שקדמו לה בתהילת החלוציות? נווה צדק ובנותיה (נווה-שלום, מחנה-יוסף, אחווה, ועוד), ואלהאלה הטמפלרית (עם קפה לורנץ ההיסטורי) – כל אלה כיום "גדת" פארק המסילה החדש, קדמו לתל-אביב. כיצד נוצר, אפוא, הנרטיב של העיר העברית הראשונה?
"אין כמו יפו בלילות'ה" – "כלת הים" בקולנוע ובזמר
יפו בשנות ה-60 נעשתה למה שמכונה כיום "התפוח הזעיר" (בהשאלה מה"תפוח הגדול" – ניו-יורק). הרבה סרטים צולמו בסביבתה (השוטר אזולאי, למשל) – מדוע? מי היו הבמאים? והרבה שירים ניסו לפענח את סוד קסמה והפחד שליווה את חורבותיה ("השטח הגדול"). כל זאת, ויותר: גיורא גודיק הפך את יפו (אלהמברה) לברודוויי, עם מחזות הזמר המצליחים שהביא דווקא למקום שלא היה במרכז הסצנה עד אז.
תל-אביב – עיר ואוטופיה: כיצד מיתגה עצמה תל-אביב כעיר הציונית ב'הא' הידיעה?
כידוע, עבודת אדמה והתיישבות בכפר נחשבו חלוציות. ואיך נראתה תל-אביב בעיניים ציוניות? תל-אביב הצליחה בקסמה לשכנע שיש צורך גם בעיר! אבל האם בכלל קמה כעיר או כשכונה של יפו? כל זה ננתח בהרצאה בראי 'הפרוספקט' המפורסם של מייסדי תל-אביב.
פטריק גדס מתכנן את תל-אביב – ציונות, עירוניות, והאתוס החקלאי
תל-אביב נוסדה בשנת 1909, אך רק בשנת 1921 קיבלה הכרה כעיר (אף שעדיין היתה כפופה ליפו). בשנים אלה הוזמן מתכנן הערים הסקוטי פטריק גדס לתכנן את העיר. בהרצאה מסופר סיפורה של העיר בשנות העשרים, בראי השקפתו התכנונית והאידיאולוגית של גדס, אך גם של תושבי העיר ודיזנגוף וביאליק בראשם.
"אם אשכחך ירושלים" מול "מי יבנה לי בית בתל-אביב?"
התקווה לגאולה והגעגוע לירושלים לאורך הדורות נדחו בסדר היום הציוני החדש. העיר המודרנית והחילונית, תל-אביב, שצמחה מן החולות, ללא עבר מעיק, ידעה מראשיתה לעצב את סיפורה. בעיר העברית הראשונה, "עיר גנים" מודרנית, כל דבר היה הירואי – מהגרלת הצדפים, דרך הקיוסק הראשון, ועד התכנית ההורטוקולטורית של פטריק גדס.
מה בין גימנסיה הרצליה, האוניברסיטה, ובית הכנסת הגדול של תל-אביב?
התחרות בין ירושלים ותל-אביב הגיעה לשיאה בבניית "המקדש הלאומי" של עם הספר, שהחליף את עבודת הקורבנות ברוח ולימוד. שני המוסדות – האוניברסיטה, וגימנסיה הרצליה – התחרו על הכתר, מה שהתבטא גם בארכיטקטורה. אולם, מה עם בית כנסת לתפילה פשוטה? על זה לא חשבו מייסדי תל-אביב, ועברו כמה שנים עד שנזכרו שעיר ייצוגית חייבת בית כנסת גדול וייצוגי...
"תֵּל אָבִיב [הקטנה] עִיר הַקֹּדֶשׁ" (אבות ישורון)
חשבתם שרק היום מתפלמסים על צביון מסורתי במרחב הציבורי? כיצד ביטאו בתי תל-אביב, חנויותיה (ממכר חזיר!) והפסלים ואריחי הקרמיקה, את הציונות ה"חילונית"? 'מדינת הלאום' ורעיון 'היהודי החדש' לעומת הדת בגולה – הרצאה בדגש הפולמוס בין דתיים וחילוניים על עיצוב העיר העברית.
הגמל מעופף? – סיפורה של תערוכה ביריד המזרח
ירידי המזרח לא היו "סתם" תערוכה. הם היו חלק ממאמצה של תל אביב לקבע את מעמדה כנושאת דגל המעשה הציוני, במאבקה הסמוי עם ירושלים, בראי המאבק הלאומי. בעזרת סמלים שונים כמו האוקסימורון 'הגמל המעופף', חתרה תל אביב להיות העיר החשובה במזרח התיכון. בהרצאה נשלב תמונות היסטוריות של ירידים בינלאומיים שמהם "העתיקה" תל-אביב את רעיון היריד.
בין ירקון לים – סיור וירטואלי מהר נפוליאון לחצי האי הירקוני
"נצעד" בהרצאה בין ה"הר" היחיד שיש בתל-אביב, דרך שבע הטחנות של הכפר ג'רישה. היום האתר הוא הפארק העירוני הגדול בארץ: גני יהושע. שפע פרשיות היסטוריות עלומות ואפילו... רצח... התערוכה הבינלאומית ב-1934 ו-1936, המכביה והנמל הציוני הראשון – כל אלה לאורך הנהר העירוני הציוני!
"המקף" בין תל-אביב ליפו: האם וכיצד סופחה יפו לתל-אביב?
יש ערים שבליבן חומה פיזית, ויש ערים, כמו שתי הערים יפו ותל אביב, שבינן התעצבה חומה מדומיינת, באזור מנשייה. העיר המעורבת יפו נעזבה בהדרגה על-ידי יהודים, לטובת השכנה הצעירה תל-אביב וההסלמה הגיעה לשיאה ב-1948. בהרצאה נערוך סיור וירטואלי בקו התפר בין הערים, בו נתאר את היחסים ביניהן לפני קום המדינה ונעמוד על השינויים הכבירים ביחסים ובעיצוב הנוף - לאחר קום המדינה - עם סיפוחה של יפו על-ידי תל-אביב. כן נדון בהצבת המקף בשמה של העיר המאוחדת, עניין שהיה גם הוא מוקד לוויכוח, ולסיום נשאל: האם כיום יש עדיין משמעות למקף?
אבן השתיה: התפתחות קדושת ירושלים לשלוש הדתות המונותאיסטיות
איך קרה שדווקא מהמקום העמוק ביותר ("טבור העולם") התרחשו העליות לשמיים הרוחניות ביותר? מניין שאוב הצורך המסורתי של חיבור בין תהום לשמיים? בהרצאה נבחן את סיפורי העלייה לשמיים בשלוש הדתות ועיצוב ירושלים כ'אקסיס מונדי'.
"יהדות" חדשה בתקופת שיבת ציון – בין פרס לעזרא ונחמיה
לא רבים יודעים שהתקופה החשובה הזו, היא היא שעיצבה את עם ישראל מבחינה דתית. עד אז אין לדבר על "יהדות". המפנה חל עם הצהרת כורש, שאפשר לחזור עם כלי המקדש ולבנותו, תחת שלטון פחה פרסי. אלא שרוב תושבי יהודה לשעבר ("יהודאים") בחרו להישאר ב"סיר הבשר" בבבל. מעטים חזרו לפחוות יהודה הקטנה ובנו את בית המקדש השני. עזרא ונחמיה הוסיפו לכך גם את עיצובה מחדש של הדת. מה השוני? במה נבדל ה"עם לבדד ישכון" ממה שהיה טרם גלות בבל?
העלייה לרגל בימי הבית השני
בהרצאה נספר על בית המקדש בימי הבית השני מזווית מעניינת: כיצד התנהלה העלייה לרגל לבית המקדש. מדובר על עיר גדולה בסוף התקופה, בת כ-100,000 תושבים, שמספרם הוכפל ואולי אף שולש בזמן שלושת הרגלים. מרתק לדון במקורם של העולים לרגל, התארגנות העיר לקלוט אותם, וסידורי העלייה להר הבית עצמו בזמן הפולחן. כל זאת נעשה תוך השוואה לתופעת העלייה לרגל בעולם כולו, לאתרים קדושים.
מירושלים הקדושה בתקופה הביזנטית לבירת ממלכת הצלבנים
נוצרים שלטו בירושלים בשלוש תקופות: הביזנטית, הצלבנית והמנדט הבריטי. בהרצאה נתאר את מראה ירושלים בשתי התקופות המרתקות – הביזנטית והצלבנית. נספר על הכנסיות, האנשים, העדות השונות, ועל ההבדל בין שתי התקופות. בשתי תקופות אלה לא נתנו הנוצרים ליהודים (וגם למוסלמים) לשבת בעיר הקדושה, כך שכולה עוצבה על טהרת הנצרות. כן נספר על קבלת הנצרות כדת מדינה בתקופה הביזנטית, ועל מסעי הצלב במאה ה-12.
האם ירושלים נזכרת בקוראן? קדושת ירושלים באסלאם
ירושלים אומנם לא נזכרת בקוראן בשם זה (או אל-קודס ויתר הגרסאות של שמה בערבית), אך המסורת המוסלמית קושרת את המקום המכונה 'אל אקצא' לירושלים, ובמיוחד להר הבית (חרם אל-שריף, בפי המוסלמים). כיצד אימצו המוסלמים כבר במאה השביעית את ירושלים כעיר קדושה, שלישית בקדושתה אחרי מכה ומדינה, וכיצד פיתחו אותה לאור חשיבות, בכ-1300 השנים בהם שלטו בה?
הכמיהה לכותל – שירה ואמנות
בעזרת שירה ואמנות נספר את סיפורו של הכותל המערבי, כשריד של הר הבית שהועתקה אליו קדושת בית המקדש במהלך הדורות. נראה כיצד הייצוג המופשט התפתח לייצוג ריאליסטי בהשפעה אירופית, ומכוסף הדורות לסמל לאומי.
מיסטיפיקציה של הר – מאבקי שליטה בין-דתיים בהר-ציון
הַר צִיּוֹן ויַרְכְּתֵי צָפוֹן – אירופה וארץ הקודש: נתיבי שייט ומסחר בים התיכון, ודיפלומטיה בין המדינות הממלוכית והעות'מאנית לבין אירופה – כיצד קשורים לעליית יהודים ורכישת מקומות קדושים? מסע בין האפיפיור, המסדר הפרנציסקני, ווילהלם השני, סביב הסכסוך בין שלוש הדתות על השליטה בהר ציון, מימי הביניים ועד ימינו.
נדידת השכינה מבית המקדש להר הזיתים – כיצד התפתח להר קדוש?
אחד האתרים המרתקים בארץ ישראל הוא הר הזיתים. המסורת של שלוש הדתות המונותאיסטיות קושרות אותו ליום הדין ואחרית הימים. בהרצאה נשווה בין מסורת נדידת השכינה מהר הבית להר הזיתים – אצל היהודים, למסורת גילוי סודות המסתורין – אצל הנוצרים. נכיר את הכנסיות והמנזרים הרבים על ההר, נספר על קבר של אישה ששמה התחלף בין נביאה יהודיה, נזירה נוצרית, ובת שייח' מוסלמית. וגם נספר על בית הקברות היהודי שבמורדות הר הזיתים, לו יש קשר למסורות השונות.
האצילה טונשוק הממלוכית, והורם סולטן אשת הסולטן – בונות את ירושלים
בתקופות הממלוכית והעות'מאנית, לא היינו מצפים שנשים מוסלמיות יהיו "יזמיות". ובכל זאת, שתי נשים כאלה פעלו בירושלים ובנו מבנים חשובים. האחת, סית טונשוק, בנתה מדרסה – ובהרצאה נספר מהי מדרסה באותה תקופה – וגם את קברה. שני המבנים היו מפוארים, כמיטב המסורת הממלוכית. השנייה, רוקסלנה (הורם-סולטן), אשתו האהובה של הסולטן סולימן המפואר, יזמה בית תמחוי ומוסדות צדקה אחרים בירושלים, שלטובתם ולטובת האוכלוסייה גם שיפצה את אמות המים לירושלים. מה היה המניע של כל אחת מנשים אלה? במסגרת ההרצאה נדון בנושאים "מצוות הצדקה" באסלאם, וה"ווקף".
ירושלים לפני 150 שנה – סיור וירטואלי בעיר העתיקה
חיי יומיום בחצרות ובשווקים, החיים בצוותא של בני העדות השונות ומבני הדת שלהן, המתח סביב עליית שכר הדירה עקב גידול האוכלוסייה היהודית ותקנות החזקה.
לא רק משכנות שאננים... – היציאה היהודית מחוץ לחומה
שנים רבות קיבעה ההיסטוריוגרפיה של ותיקי ירושלים את נחלת שבעה כשכונה הראשונה מחוץ לחומה. כיום, אנחנו כבר יודעים שמשכנות שאננים קדמה לה. אולם, איזו שכונה "נכנסה" באמצע? ההרצאה תדון בעיצוב ירושלים מחוץ לחומה במפגש עם עיצוב הזיכרון ההיסטוריוגרפי.
המעצמות בונות את ירושלים: מסע עולמי ברחובות המאה ה-19
מסע וירטואלי בין מדינות אירופה, באמצעות המבנים המקסימים שנבנו בירושלים במאה ה-19. רוסים, אנגלים, צרפתים, גרמנים, אוסטרים, איטלקים, אתיופים ועוד – כולם השתתפו בניסיון לנכס את ירושלים לעצמם, נוכח שקיעת האימפריה העות'מאנית, וה"קפיטולציות" שניתנו לזרים. נתבונן במבנים המונומנטליים ובעזרת האדריכלות שלהם נוכל לזהות את המעצמות השונות, ונבין כיצד מסיבות פוליטיות, התחרו הללו ביניהן על נוף העיר.
שכנים ברחוב הנביאים – ההיי-סוסייטי של ירושלים
רחוב הנביאים היה אחד הרחובות האלגנטיים של ירושלים, בו נבנו מבני המעצמות במאה ה-19, בתים של יהודים, נוצרים ומוסלמים עשירים, בתי-חולים ענקיים וקונסוליות שונות. בהרצאה נספר על דמויות ירושלמיות שכנות זו לזו, אף אם לא בטוח שנוצרו קשרים ביניהן... בין הדמויות עליהן נספר: קונרד שיק, אלברט ואנה טיכו, ד"ר הלנה כגן ועוד...
ה"צלבנים" החדשים: ירושלים בירת המנדט הבריטי
מדוע בחרו הבריטים את ירושלים כבירת המנדט? בהרצאה נספר על הזיקה הדתית של הבריטים לארץ הקודש, ולירושלים בפרט, ונבחן כיצד למרות היותם אומה נוצרית, עיצבו את ירושלים באופן ניטרלי, שלא כמו קודמיהם הנוצרים ששלטו בירושלים (הצלבנים). הבטחתו של אלנבי עם כניסתו לירושלים היתה מחויבות לשלוש הדתות וסמליהן, ואילו המבנים המונומנטליים הציבוריים שבנו הבריטים (או גופים בריטיים), דוגמת ארמון הנציב, מוזיאון רוקפלר, בית החברה לתנ"ך, הכנסייה הסקוטית, ועוד רבים – נבנו לפי רוח התקופה (הסגנון המודרניסטי, הבינלאומי) אך גם תוך מחווה להיסטוריה הארץ-ישראלית.
ציון בציונות: ירושלים בתודעה ובמעשה הציוניים – בלוויית שירים ואמנות
נראה מובן לגמרי שקברניטי ה"ציונות", שנגזרת מ"ציון", יעמידו את ירושלים על ראש שמחת המדינה העתידית. מתברר שעקב מצבה של ירושלים ("היישוב הישן", השלטון הזר, הערבים), סברו רבים שקל יותר פשוט לבנות עיר חלופית (למשל, תל-אביב). בהרצאה נביא מדבריהם המפתיעים של אישים כמו אחד-העם, ויצמן, בן-גוריון ורבים אחרים. מתי חלה תפנית בגישה זו? מתי ברור היה שירושלים חייבת להיות הבירה? על כך נענה בהרצאה. כל זאת, בעזרת שירי התקופה הידועים על ירושלים, ויצירות אמנות שהדגישו את קדושתה.
היקום בית-מקדש מחדש? דת ולאום בירושלים
בית המקדש – פסגת השאיפות של יהודי הגולה, שכמהו לבניינו מחדש, עמד במוקד מחלוקת בין קברניטי הציונות. כחילונים, אך לאומיים, שאלו הם עצמם אם יש עוד צורך בבית מקדש, בהנחה שאין ברצונם שיחודשו הקורבנות. מה, אפוא, יהיה שימושו של בית מקדש כזה לכשתקום מדינה יהודית? נבחן שאלה זו בעיני הרצל, ליליינבלום, בוריס שץ, אוסישקין, ואחרים. כן נבחן את החלופות לבית המקדש, ואת המקומות הגיאוגרפיים אותם הועידו, בהנחה שלא התכוונו להחליף את המסגדים על הר הבית בבית מקדש יהודי.
מ"כותל הדמעות" ל"כותל הגיבורים"
מתי החלו תפילות ציבוריות ליד הכותל? משהחלו, החל גם המאבק עם המוסלמים בגין הבעלות על הסמטה הצרה שלמרגלותיו. ככל שהסלים המאבק הלאומי, כך ניצל אמין אל חוסייני את המאבק על הכותל לביצור מעמדו ומעמד האסלאם גם כתנועה לאומית. הדברים הובילו בסופו של דבר למאורעות תרפ"ט, ולאחר מכן גם היהודים הפכו את "כותל הדמעות" לסמל לאומי – "כותל הגיבורים".
ישראל והאו"ם: כיצד הפכה ירושלים לבירת ישראל
מהלכים דיפלומטיים הרי גורל ליוו את ההחלטה הדרמטית של בן-גוריון, בדצמבר 1949, להכריז על ירושלים כבירת ישראל, לאחר שנה וחצי של אי ודאות גדולה – האם תהיה חלק ממדינת ישראל, או בידי האו"ם? מוסדות המדינה – הסמל הלאומי לתקומה – נותרו בתל-אביב והסיכון הרב להכריז על ירושלים כבירה, חרף התנגדות האו"ם, המדינות הקתוליות, וכמובן מדינות ערב, היה כרוך בחשש להפסיד את הישגי מדינת ישראל ומלחמת העצמאות.
The Town & The Crown: עיצוב ירושלים כבירה ואזרחי העיר
הסיפור של ירושלים לא היה חייב להיות כזה... תוך השוואה לערי בירה אחרות בעולם, נדון בפער בין בירת מדינת הלאום (The Crown), לבין המצב הכלכלי של ירושלים (The Town), לאחר קום המדינה. בהרצאה נשאל מדוע הזניחו קברניטי המדינה את ירושלים והעלימו עין מתחינות אנשי ירושלים לשחרר את העיר מתלות כלכלית על-ידי ארגון מקורות הכנסה מתאימים לתושביה. לכך יש השלכות על מצבה של ירושלים - עד ימינו.
הצ'רקסים במדינת ישראל
הצ'רקסים הם מיעוט קטן במדינת ישראל, אבל בכל המזרח התיכון יש כמה מיליונים, שהובאו במסגרת מבצע פוליטי ע"י הסולטן עבדול-חמיד השני, במאה ה-19. מדוע הובאו וכיצד והיכן יושבו? נספר על ייחודיותו של מיעוט זה בארץ: פולקלור ותיירות, וכיצד מסתדרים הצ'רקסים עם סביבתם – היהודית והערבית.
אמנות הארמנים בין תורכיה, ארמניה וארץ ישראל (ולא רק קרמיקה...)
ארמניה מדינה מרתקת גם בזכות הכנסיות המיוחדות שבה ותופעת אלפי החצ'קרים (צלבים מגולפים באבן). היא גם האומה הראשונה שקיבלה על עצמה את הנצרות. מתמונות נופי ארמניה, ננדוד למדינות הסובבות אותה ונשווה את אדריכלות הכנסיות. כן נעקוב אחר הדרך שבה עשו אריחי הקרמיקה היפהפיים האופייניים לאומנים הארמנים, מתורכיה לארץ ישראל, ועד החנויות המפורסמות של הארמנים בעיר העתיקה בירושלים.
איזניק, קוטחייה וירושלים: אמנות הקרמיקה הארמנית
מדוע דווקא בארמניה לא נמצא את האריחים והכלים הכה ייחודיים לאומנות הארמנית? בהרצאה נספר על מרכזי הקרמיקה החשובים באיזניק וקוטחייה – כיצד נוסדו ומה היתה השפעתם בתורכיה. כן נבחן איך הפכה האומנות הארמנית לכה משמעותית דווקא בארץ-ישראל. תוך כך נכיר את תנועת "Arts & Crafts" באנגליה והקשר בינה לבין הר הבית, ולעיטורי בתים יפהפיים בארץ, שלטי רחוב וסדנאות מקצועיות בהן קונים תיירים סובנירים "אופייניים לישראל".
עין-כרם – הכפר הציורי וכנסיותיו: חוץ לארץ בארץ...
ההיסטוריה הנוצרית – כנסיות ומנזרים, בכפר הפסטורלי ומלא ההוד. הרצאה ובה זווית אחרת על הכפר המיוחד: בנוסף לאתרים הנוצריים, נספר את תולדות הכפר המוסלמי-מוע'רבי, עם המעיין והמסגד ובתיו המפוארים. ניווכח כיצד הפך למעין שכונה עירונית עוד לפני 1948, ונמשיך בתמורות שחלו לאחר קום המדינה עם התוכנית להפיכתו למושב עולים ולבסוף לשכונה נידחת של ירושלים. לא נפסח גם על סיפור כפר הנוער החקלאי של רחל ינאית, ועל עמק התימנים שסובל עד היום מבעיות של תשתית והכרה. כן נדון בתוכניות הבניה שמאיימות על יפי הכפר-שכונה בימינו.
שלוש ירושלים – האומנם איחוד?
כניסת ירדן למלחמת ששת הימים ותוכנית מגירה קודמת, הביאו לכיבוש מזרח ירושלים, ובעקבות זאת הרחבת גבולות העיר פי שלושה. כל אופיה של העיר השתנה מאז, כאשר כשליש מתושבי העיר ערבים. לכך יש להוסיף את החלק הצפון-מערבי של העיר שהוא חרדי (והיום גם דתי-לאומי). כיצד "מאחדים" עיר שסועה ומנהלים אותה? נדון באתגרים ובשאלת "איחוד ירושלים". כן נראה בהרצאה איך התקבלה ההחלטה על 'יום ירושלים'.
פעמיים סמואה
נופים געשיים במפגש עם ים סוער, מסורת וקידמה, פגאניות, נצרות ואימפריאליזם - מדינת האיים המפוצלת לשתיים: סמואה, וסמואה האמריקאית – עם הכבוד הלאומי המפוצל, שאפילו קו התאריך עובר ביניהן!
מי שמע על טונגה?
ממלכת איים נמוכים ומאוימים בהצפה, שמעולם לא נשלטה בידי המעצמות הקולוניאליסטיות. כיצד מחזיקה המדינה הדתית מאוד הזו מעמד? ומה אוכלים בה? אתרי התיירות נסתרים למדי, בעיקר בקבוצות האיים טונגטאפו, וואוואו, וחאפאיי, אך זו המדינה היחידה שמאפשרת שחייה עם לוויתנים - מה שכמובן שנוי במחלוקת כבדה.
גן עדן ושמו פולינזיה הצרפתית
מסע קסום במדינת פולינזיה הצרפתית (טהיטי) בדרום האוקיינוס השקט – כ-120 איים קטנים מרוחקים זה מזה, חלקם לא מיושבים ורובם לא מתויירים. נכיר את הנופים הטרופיים, הריקודים, ואפילו מעט ארכיאולוגיה. כמובן שלא נפסח על הקשר של מלוויל, גוגן וז'ק ברל למקום שנראה כיקום אחר.
נופים עוצרי נשימה בוונואטו
בדרום הפסיפיק חבויה מדינת איים קטנה ויפה, בעלת נוף טרופי עתיר מפלים ונהרות. בהרצאה אספר על הטיולים ההרפתקניים שמזמנת ונואטו, כמו קניון מילניום, נהרות שהכניסה אליהם מותרת רק באירוח צ'יפים, והר געש פעיל. כן נכיר את תושביה הנפלאים של המדינה, שעדיין אינה מתוירת מאוד, וכן את המוזיקה והריקודים המסורתיים המשומרים כיום ב"פסטיבל" מוקפד ומפתיע ביחס לרמת הפיתוח הנמוכה של המדינה.
אוסטרליה: מסע בקרוון עם הנוודים כסופי השיער
אוסטרלים רבים נוהגים לצאת בגיל השלישי לנדודים בקרוואנים לסוגיהם ברחבי אוסטרליה. בהרצאה אספר על טיול ארוך בקמפר-ואן שאפשר מפגש מרתק עם אותם "נוודים כסופי שיער", שמחכים לפנסיה כדי לצאת למסע, רחוק מהמשפחה ומחייהם הקודמים, ברחבי היבשת הגדולה עתירת נופים מרהיבים זו. אחד האזורים המעניינים הוא חבל קימברלי, שהוצע להקים בו מעין מדינה ליהודים, שיכולה היתה להציל רבים ערב השואה.
יפן: אביב או סתיו?
בהרצאה אני מזמינה אתכם לטייל איתי ביפן בשתי העונות היפות: סתיו – בזמן השלכת בהרי האלפים היפניים, ואביב - פריחת הדובדבן בעמקים הכפריים. גם בלי ידיעת השפה ניתן לטייל בקלות רבה במדינה מסבירת פנים זו. המרחב הכפרי מזמין מפגשים, חוויות והיכרות מעניינת עם הטבע והתרבות של ארץ מרתקת זו.
אירוניה ואוריינטליזם במסע מרק טווין
מרק טווין ידוע בזכות סיפוריו על נהר מיסיסיפי. אך מה קורה לו כשהוא נפגש ב"נהר" הירדן? ומה דעתו על ארץ הקודש שבקצה העולם, שעליה קרא בתנ"ך, והנה היא מתגלה בכיעורה והזנחתה? בהרצאה נראה את א"י בעיניים של הסופר בן המאה ה-19, וקצת נבין מהו 'אוריינטליזם' שעומד מאחורי התיאורים המשעשעים.
אמנות הארמנים בין תורכיה, ארמניה וארץ ישראל (ולא רק קרמיקה...)
ארמניה מדינה מרתקת גם בזכות הכנסיות המיוחדות שבה ותופעת אלפי החצ'קרים (צלבים מגולפים באבן). היא גם האומה הראשונה שקיבלה על עצמה את הנצרות. מתמונות נופי ארמניה, ננדוד למדינות הסובבות אותה ונשווה את אדריכלות הכנסיות. כן נעקוב אחר הדרך שבה עשו אריחי הקרמיקה היפהפיים האופייניים לאומנים הארמנים, מתורכיה לארץ ישראל, ועד החנויות המפורסמות של הארמנים בעיר העתיקה בירושלים.
איזניק, קוטחייה וירושלים: אמנות הקרמיקה הארמנית
מדוע דווקא בארמניה לא נמצא את האריחים והכלים הכה ייחודיים לאומנות הארמנית? בהרצאה נספר על מרכזי הקרמיקה החשובים באיזניק וקוטחייה – כיצד נוסדו ומה היתה השפעתם בתורכיה. כן נבחן איך הפכה האומנות הארמנית לכה משמעותית דווקא בארץ-ישראל. תוך כך נכיר את תנועת "Arts & Crafts" באנגליה והקשר בינה לבין הר הבית, ולעיטורי בתים יפהפיים בארץ, שלטי רחוב וסדנאות מקצועיות בהן קונים תיירים סובנירים "אופייניים לישראל".
עין-כרם – הכפר הציורי וכנסיותיו: חוץ לארץ בארץ...
ההיסטוריה הנוצרית – כנסיות ומנזרים, בכפר הפסטורלי ומלא ההוד. הרצאה ובה זווית אחרת על הכפר המיוחד: בנוסף לאתרים הנוצריים, נספר את תולדות הכפר המוסלמי-מוע'רבי, עם המעיין והמסגד ובתיו המפוארים. ניווכח כיצד הפך למעין שכונה עירונית עוד לפני 1948, ונמשיך בתמורות שחלו לאחר קום המדינה עם התוכנית להפיכתו למושב עולים ולבסוף לשכונה נידחת של ירושלים. לא נפסח גם על סיפור כפר הנוער החקלאי של רחל ינאית, ועל עמק התימנים שסובל עד היום מבעיות של תשתית והכרה. כן נדון בתוכניות הבניה שמאיימות על יפי הכפר-שכונה בימינו.
מיסטיפיקציה של הר – מאבקי שליטה בין-דתיים בהר-ציון
הַר צִיּוֹן ויַרְכְּתֵי צָפוֹן – אירופה וארץ הקודש: נתיבי שייט ומסחר בים התיכון, ודיפלומטיה בין המדינות הממלוכית והעות'מאנית לבין אירופה – כיצד קשורים לעליית יהודים ורכישת מקומות קדושים? מסע בין האפיפיור, המסדר הפרנציסקני, ווילהלם השני, סביב הסכסוך בין שלוש הדתות על השליטה בהר ציון, מימי הביניים ועד ימינו.
נדידת השכינה מבית המקדש להר הזיתים – כיצד התפתח להר קדוש?
אחד האתרים המרתקים בארץ ישראל הוא הר הזיתים. המסורת של שלוש הדתות המונותאיסטיות קושרות אותו ליום הדין ואחרית הימים. בהרצאה נשווה בין מסורת נדידת השכינה מהר הבית להר הזיתים – אצל היהודים, למסורת גילוי סודות המסתורין – אצל הנוצרים. נכיר את הכנסיות והמנזרים הרבים על ההר, נספר על קבר של אישה ששמה התחלף בין נביאה יהודיה, נזירה נוצרית, ובת שייח' מוסלמית. וגם נספר על בית הקברות היהודי שבמורדות הר הזיתים, לו יש קשר למסורות השונות.
העדות הנוצריות בארץ
מהפילוגים הגדולים בהיסטוריה, ועד העדות הנוצריות בימינו בארץ. מיעוט קטן מפוצל בין כיתות שונות, בצבת לחצים בין המדינה היהודית לרוב הערבי-מוסלמי. כיצד מתקיימים בתנאים אלה ומהן העמדות הפוליטיות שמחזיקים הערבים הנוצרים בישראל? בהרצאה נעמוד גם על ההבדלים בפולחן ובמראה הכנסיות של הכיתות הנוצריות השונות.
האישה בקיבוץ – האם היה שוויון בראשית התנועה הקיבוצית?
סערות ויצרים על הגורן בליל לבנה: מאבק נשים לשיוויון בראשית הקיבוץ רצח או התאבדות? סיפורים מעין-חרוד וקיבוצים אחרים מראשית ימי ההתיישבות – צעירות וצעירים הגיעו ארצה ללא משפחות, והתנסו בחיים קשים של עמל ואידיאולוגיה חדשה, באקלים קשה וסביבה חדשה. כיצד התמודדו עם שאלות החיים הטריוויאליות? בהרצאה ניווכח שמצבן של נשים היה קשה כפליים, נוכח מאבקן לשיוויון.
גדולות מהחיים – מניה שוחט כמשל לנשות העלייה השנייה
מניה שוחט, רחל כצנלסון, חנה מייזל, רחל ינאית, שרה מלכין ועוד רבות, אך עדיין מעטות בקרב הפועלים הצעירים שעלו בעלייה השנייה. כיצד יכלו לקשיים, במה היתה תרומתן לחברה ולאומה?
יליזבטה והמוסקוביות בארץ ישראל
יליזבטה, הנסיכה לבית רומנוב, גיסתו של הצאר הרוסי, בשונה מאנשי השררה, היתה אהודה מאוד, בין השאר בזכות דבקותה בדת. היא נישאה לאחיו של הצאר, סרגיי, ויחד הם ביקרו במקומות הקדושים בארץ ישראל. בהרצאה נספר על יליזבטה ועל המבנים הרוסיים הרבים בארץ (שכונו 'מוסקוביות'), כולל יוזמתה להקים את הכנסייה הגדולה בארץ, בעין כרם, על שמו של סרגיי, לאחר שנרצח. יליזבטה ביקשה להיקבר בהר הזיתים, ובסיפור משנה, שגם אותו נספר, ביקשה דמות נוספת להיקבר סמוך ליליזבטה משום ההשראה שקיבלה ממנה, ולימים נולד ממנה מלך בריטניה הנוכחי.
הרצאות בליווי שירים
"זה שאומר שאין סתיו" – האומנם?
כמו מילותיו של עלי מוהר על זה שאומר שאין סתיו, והוא דווקא אחד מסימניו של הסתיו... נספר בהרצאה על הסתיו והטבע המתחדש בו, במקורות העבריים והארץ-ישראליים, בשירה, ובזמר העברי.
"הָעִיר מִתְגַּלְגֶּלֶת, זוֹרֶמֶת הַיָּמָה" (אלתרמן) – הים בתל-אביב הקטנה
האם נכון שדיזנגוף הפנה לתל-אביב את "הגב לים"? בליווי הזמר העברי, השירה ויצירות אמנות, הרצאת קיץ כייפית על הים בתל-אביב הקטנה. מצד אחד: "הים הציוני" – שנועד לשרת את התנועה הלאומית ("זֶה הַיָּם יַמֵּנוּ, סֵמֶל לְדִגְלֵנוּ" - לוין קיפניס), אך מצד שני: ב"פרומנדה" היו גם פורקן יצרים ושערוריות קטנות.
מה עדיף: "מי יבנה לי בית בתל-אביב" או: "מבית אלפא עד נהלל"? – שירי תל-אביב הקטנה וההתיישבות החלוצית
השסע בין העיר והכפר – שניהם ציוניים, שניהם חלוציים, ובכל זאת, שתי אידיאולוגיות מנוגדות. שנות העשרים והשלושים היו תקופה של פריחה בחקלאות (פרדסים, למשל), אך גם בתיעוש הארץ (כן... כבר אז!). כסף רב זרם ע"י משקיעים, ומפלגות היישוב התחרו ביניהן על השליטה. כיצד התבטא כל השסע הזה בזמר העברי?
"עבר זמנה של תל-אביב הקטנטנה"? – שירי תל אביב
כיאה לסמל לאומי, תל-אביב, העיר העברית הראשונה, שרה עצמה בלי סוף: זמר מולחן, שירה ופואטיקה, פובליציסטיקה בעיתונות ועוד ועוד. בהרצאה נספר את סיפורה המופלא של תל-אביב הקטנה, בראי השירים, ולא נקפח כמובן את האמנות: מאות ציורי נופה של העיר הקטנה בידי האמנים הגדולים כמו ראובן, גוטמן, זריצקי ועוד.
נתן אלתרמן עם עצמאות המדינה
אלתרמן בשיריו וטוריו ליווה את האירועים הביטחוניים והמדיניים החשובים: מזמר הפלוגות (1938) למגש הכסף עם קום המדינה. בעזרת השירים המולחנים, נעקוב אחר עמדותיו של אלתרמן ותרומתו החשובה לעידוד העם, אך גם לא פעם לביקורתו על האירועים.
בכרם תימן – סיפורה של אהובה עוזרי והמוזיקה התימנית
זמירים בכרם התימנים – ימי הזוהר של כרם התימנים בשנות ה-70, כאשר על אף העוני והפשע, ואולי בזכותם, פרחה תרבות אותנטית שבישרה עידן חדש במוזיקה. כל זאת על רקע סיפור הקמת כרם התימנים מתחילת המאה ה-20 ויחסה של תל-אביב היחסנית כלפיה.
"דונם פה ודונם שם" – אתוס ומיתוס
אירועים גדולים בשלהי תקופת המנדט ולקראת קום המדינה: המרד הערבי ומאורעות 1939-1936, פעילות המחתרות, הסזון והמאבק בבריטים, והקמת ישובי חומה-ומגדל, שהביאו לשינוי מוחלט באסטרטגיית ההתיישבות ובעיצוב המפה. מדוע נכתב השיר "דונם פה ודונם שם" – האם כמטפורה? ואולי יש אמת היסטורית בגו? נספר על התקופה עם שירי התקופה הרבים.
"קונצ'רטו לצינור" – רכישת הקרקעות וההתיישבות החלוצית בנגב
מי כתב את הקונצ'רטו? רמז: זו רק כותרת מקאמה מצחיקה! ההתיישבות בנגב, כולל עד עוטף עזה, הצמיחה המון שירים. לא היתה זו תקופה קלה, אבל שירים, שירה ופובליציסטיקה יכולים להאיר עינינו על הקשיים וההצלחות במעשה הציוני החלוצי באזור הנידח והמדברי, כיצד הובילו מים, מה היו היחסים עם הבדווים בסביבה, וכיצד כל זה השפיע על גבולות מדינת ישראל (רמז: הגלדיולות שפרחו ברביבים...).
"על הנגב יורד ליל הטל" – הנגב בזמר העברי
הנגב זכה לשירים רבים, משום נידחותו והקריאה הציונית לבוא וליישבו. היה זה מעשה הירואי להתיישב במקום קשה ומדברי זה, בתנאי סכנה וריחוק. בהרצאה נתמקד בשירי הנגב, אך לא רק, אלא גם נראה צילומים היסטוריים ייחודיים של מגלי הנגב במסעות תנועות הנוער והחוקרים שקדמו להן.
"אין כמו יפו בלילות'ה" – "כלת הים" בקולנוע ובזמר
יפו בשנות ה-60 נעשתה למה שמכונה כיום "התפוח הזעיר" (בהשאלה מה"תפוח הגדול" – ניו-יורק). הרבה סרטים צולמו בסביבתה (השוטר אזולאי, למשל) – מדוע? מי היו הבמאים? והרבה שירים ניסו לפענח את סוד קסמה והפחד שליווה את חורבותיה ("השטח הגדול"). כל זאת, ויותר: גיורא גודיק הפך את יפו (אלהמברה) לברודוויי, עם מחזות הזמר המצליחים שהביא דווקא למקום שלא היה במרכז הסצנה עד אז.
"גמל גמלי..." – דימוי אוריינטלי בזמר ובאמנות
מפגש האמנים והיוצרים המוסיקליים עם המזרח, הוליד חיבורים מעניינים בתחומי תרבות שונים. הגמל, כמייצג את תרבות המזרח, הפך תימה קבועה בידי אמנים כמו ראובן ואחרים, ונכנס לשירה העברית בשירי שלונסקי, אבות ישורון ועוד רבים. כמובן שחלק משירים אלה הולחנו, ובהרצאה נשמיע לא מעט משירים אלה, בלוויית יצירות האמנות הפלסטית (ציורים, פסלים).
"מי יצילני מרעב?" שירי עבודה ועמל
"יה חלילי, יה עמלי"... האתוס הלאומי היה עבודה. ולא סתם עבודה, כי אם "עבודה עברית". כדי להצליח בשינוי אופיו של עם סוחרים ונוודים בגולה, צריך היה להנחיל את עבודת הכפיים, ורצוי בחקלאות, כדי לקשור לאדמה, שהיא בפני עצמה אתוס עברי-חלוצי. הנחלת הערכים הללו נעשתה, בין היתר, על-ידי שירים, שחלקם הושרו על-ידי העובדים בשדה ובמקומות האחרים. וכן, הרבה מאוד יצירות אמנות הנציחו את הפועלים בעבודתם, וגם יצירות אלה נביא בהרצאה.
"ווטרגייט" – הסודות והשירים מאחורי תוכניות הובלת המים בישראל
סיפורם של המהנדס שמחה בלאס וחברת מקורות שיזמו אשכול וספיר. ראשית הובלת המים ע"י התנועה הציונית היתה עוד לפני קום המדינה וקשורה בהתיישבות בנגב. לאחר קום המדינה נוספו קו ירקון-נגב והמוביל הארצי. מהשמחה הגדולה של מציאת מים בראשון-לציון, ועד קווי המוביל הארצי – כל אלה תועדו בשירים וסרטים, מהם נטעם בהרצאה זו.
הכמיהה לכותל – שירה ואמנות
בעזרת שירה ואמנות נספר את סיפורו של הכותל המערבי, כשריד של הר הבית שהועתקה אליו קדושת בית המקדש במהלך הדורות. נראה כיצד הייצוג המופשט התפתח לייצוג ריאליסטי בהשפעה אירופית, ומכוסף הדורות לסמל לאומי.
ציון בציונות: ירושלים בתודעה ובמעשה הציוניים – בלוויית שירים ואמנות
נראה מובן לגמרי שקברניטי ה"ציונות", שנגזרת מ"ציון", יעמידו את ירושלים על ראש שמחת המדינה העתידית. מתברר שעקב מצבה של ירושלים ("היישוב הישן", השלטון הזר, הערבים), סברו רבים שקל יותר פשוט לבנות עיר חלופית (למשל, תל-אביב). בהרצאה נביא מדבריהם המפתיעים של אישים כמו אחד-העם, ויצמן, בן-גוריון ורבים אחרים. מתי חלה תפנית בגישה זו? מתי ברור היה שירושלים חייבת להיות הבירה? על כך נענה בהרצאה. כל זאת, בעזרת שירי התקופה הידועים על ירושלים, ויצירות אמנות שהדגישו את קדושתה.
הדת האזרחית – עליות לרגל ציוניות: תל-חי
גילויים חדשים על ההתקפה על תל-חי ומותם של 8 המתיישבים בחווה הקטנה שנספחה אל כפר גלעדי הסמוך, בי"א באדר תר"פ (1920). בהרצאה נספר על דמותו של טרומפלדור ועל הגיאו-פוליטיקה לאחר הסכמי סייקס-פיקו, ולקראת קיבוע המנדטים בידי חבר הלאומים. כן נספר על ההנצחה המעניינת של אירועי תל-חי, על-ידי פסל האריה השואג של מלניקוב, ועל מסעות תנועת הנוער מדי שנה בי"א באדר, ונשיר משירי התקופה שהנציחו את האירוע הטרגי.
חגים ומועדים
ראש השנה (חגי תשרי)
"זה שאומר שאין סתיו" – האומנם?
כמו מילותיו של עלי מוהר על זה שאומר שאין סתיו, והוא דווקא אחד מסימניו של הסתיו... נספר בהרצאה על הסתיו והטבע המתחדש בו, במקורות העבריים והארץ-ישראליים, בשירה, ובזמר העברי.
יום כיפור
עקדת יצחק בשירה ובאמנות – היחס לשכול בישראל.
פרשת 'עקדת יצחק' הינה כידוע המיתוס שחולל את האתוס המכונן של עם ישראל, ולמעשה של הדתות המונותאיסטיות בכלל. בהרצאה נבחן כיצד שימשה העקדה גם למיתוס הלאומי-ציוני ואילו תמורות חלו בימינו ביחס למיתוס. נעשה זאת באמצעות השירה היפה, ואמנות פלסטית (ציור ופיסול). נדון בין היתר ביצירותיהם של יהודית כפרי, חיים גורי, מנשה קדישמן, ועוד רבים אחרות ואחרים.
סוכות
העלייה לרגל בימי הבית השני
בהרצאה נספר על בית המקדש בימי הבית השני מזווית מעניינת: כיצד התנהלה העלייה לרגל לבית המקדש. מדובר על עיר גדולה בסוף התקופה, בת כ-100,000 תושבים, שמספרם הוכפל ואולי אף שולש בזמן שלושת הרגלים. מרתק לדון במקורם של העולים לרגל, התארגנות העיר לקלוט אותם, וסידורי העלייה להר הבית עצמו בזמן הפולחן. כל זאת נעשה תוך השוואה לתופעת העלייה לרגל בעולם כולו, לאתרים קדושים.
2 בנובמבר (יום הצהרת בלפור)
הצהרת בלפור – אפיזודה חולפת או מדיניות בריטית שהובילה למדינת ישראל?
מי יזם את הצהרת בלפור? מה חשיבותה להקמת מדינת ישראל? בעזרת סיפור ההצהרה ופרסומה, נספר על המעבר למנדט הבריטי והתקוות הגדולות שתאושר מדינה, לפי תוכניתו של הרצל להשגת צ'רטר. נספר על מקומו של ויצמן בהשתדלות לקבל קדימות ביחסם של הבריטים והסתירה שבין הצהרה זו לבין מחויבות הבריטים לחבר הלאומים למנדט לכל תושבי ארץ ישראל. כיצד יישבו סתירה זו?
יום הזיכרון לרבין
התקדשותה של כיכר העיר – מכיכר מלכי ישראל לכיכר רבין: האם בדרך לעיצוב הזיכרון איבדנו את הכיכר האזרחית? כיכר מלכי ישראל תוכננה ככיכר העיר, האקרופוליס של תל-אביב. מה היו תכניה של הכיכר, שלצד העירייה, והאם הצליחו "בוני הנוף" במשימתם? בהרצאה נדון בקונפליקט שנוצר בין הצורך הספונטני, אך גם המכוון היטב, להנצחת רבין, לבין הפרשנות של אזרחי תל-אביב, המייחלים לכיכר עירונית כבערים הגדולות בעולם.
29 בנובמבר (קבלת הצעת החלוקה באו"ם, 1947)
מהים עד הירדן – הצעת החלוקה והשלכותיה עד היום על היהודים והערבים
עשר הצעות חלוקה הוצעו ע"י גורמים שונים. שתיים ידועות במיוחד: זו של ועדת פיל (1937) וזו שאושרה בעצרת האו"ם ב-29 בנובמבר 1947. נספר על חלק מן ההצעות השונות וההבדלים ביניהן, וכיצד התקבלה הצעת החלוקה האחרונה בין היתר בזכות ועדת אונסקו"פ שביקרה בארץ והתרשמה ממפעלי היהודים והפרחת השממה. בהרצאה נדון בשאלה המיתולוגית: האומנם 'במקום בו תעבור המחרשה, שם ייקבע הגבול'? כן נבחן את השלכות הצעת החלוקה על מהלכי מלחמת העצמאות ועל המאבק להכרה בגבולות שביתת הנשק בסוף המלחמה, ללא חזרה לגבולות החלוקה.
חנוכה
כיצד הפך חנוכה לחג ידיעת-הארץ בזכות גימנסיה הרצליה?
חנוכה הוא חג עתיר משמעויות דתיות ואמוניות: ניסים, בית המקדש, קידוש השם, ועוד. נדון באימוצו של החג על -ידי התנועה הציונית כחג לאומי, בעל תכנים חדשים ומסר של גבורה ומוכנות להקרבה. אך במיוחד מענינת הסיבה להסבת החג ל"חג האורים", וכיצד כל זה נקשר לידיעת -הארץ ומסורת טיולים מפוארת. על כל זאת נדון מתוך הקשר של שילוב מסורת ישראל בדרך חדשה, שהותאמה לצרכים לאומים.
האם התייוונו החשמונאים? מנסיקה למפלה
תקופת ממלכת החשמונאים נחשבת בהיסטוריה היהודית-ישראלית כתקופה מפוארת של ימי עצמאות ומלחמת מעטים מול רבים (יוונים). והנה, משפחת חשמונאי ממודיעין שבפריפריה, הקנאית ליהדות ולמצוות, עברה במהרה פוליטיזציה והשתלבות בסביבה ההלניסטית. ההסלמה לא איחרה לבוא: השסעים בין חברה כפרית דבקה במצוות, לבין אליטה שהלכה והתרחקה מדלת העם והתבצרה בירושלים, הביאו את הקץ על הממלכה. בהרצאה נראה את התהליך, אך גם נדון בשאלת הדימוי שהיה לממלכת חשמונאי בעיני חז"ל, דימוי שבתקופה הציונית, בחיפוש אחר גיבורים, די השתנה.
בחיפוש אחר קברות המכבים
"אינדיאנה ג'ונס" בעקבות קברות המכבים: מה עלינו לחפש? מונומנט ענק בן שבע פירמידות. כך נמסר לנו במקורות ההיסטוריים. החל במאה ה-19 יצאו חוקרים והרפתקנים למבצע חיפוש פירמידות אלה. הם היו נוצרים, ומעניין מה משך אותם דווקא לקברות המכבים. נספר בהרצאה על דמותו של יהודה המכבי (וגם אביו ואחיו) ובמיוחד על סיפור 'חנה ושבעת בניה' שהשפיע מאוד על הנוצרים. בעקבות הנוצרים, גם יהודים החלו בחיפושים אחר הקברים, ואגודה אחת, של יהודים עשירים מאנגליה, אף ניסתה לרכוש את האתר המשוער. בתום ה"מסע" הארכיאולוגי, נספר על עיצוב האתר בימינו, ועל שמות היישובים בסביבת מודיעין.
"כַּמְּנוֹרָה נֵרוֹתֶיהָ שִׁבְעָה" – נשים וחנוכה
חנה ושבעת בניה ויהודית והולופרנס – איך מתייחסת המסורת היהודית לנשות תקופת המרד ביוונים? לעומת היהדות שכמעט לא מתייחסת אליהן, ואפילו אין שיר בין שירי חנוכה הרבים ביחס אליהן, דווקא בנצרות הן חשובות במיוחד. ואם כך לגבי חנה ויהודית, הרי שעל בתו של מתתיהו (האם היתה כזו?), ואולי גם על נשות מתתיהו ובניו – איננו יודעים כמעט דבר! נעלה על נס את הנשים, לפי המדרש ומסורות אחרות, בניתוח ביקורתי, ובהשוואה לאסתר המלכה.
חנוכה וחג המולד – זיקות ומנהגי החגים
סיור עולמי בעקבות פסטיבלי חילופי עונות, בדגש על פסטיבלי אש, כמו קרנבל הסטורנליה שהתקיים בתקופה הפגאנית שקדמה לקבלת הנצרות כדת האימפריה הרומית. הקרנבל נערך סביב 25 בדצמבר. מה הקשר לחנוכה? בהרצאה נראה שחנוכה כלל לא נועד לציון נס 'פך השמן'... כן נבחן מנהגים שהתפתחו בימי הביניים, והקשר שלהם לחג הנוצרי.
ט"ו בשבט
ט"ו בשבט – יום חגה של כנסת ישראל
"נטענו היום את האילן הנאה - אילן עצמאות ישראל" (יו"ר הכנסת, שפרינצק). ט"ו בשבט נחוג בקהילות ישראל כיום ערגה וגעגוע לארץ הקודש. והנה, עם קום המדינה, חגי הנטיעות הלאומיים כבר פרחו, אך עברו שנים עד שנחנך בניין הכנסת היפה, בתאריך הסמלי – ט"ו בשבט. באותו בוקר קידם בן־גוריון את פניהם של 10,000 ילדי העיר בחצר בנייני המוסדות הלאומיים, לפני יציאתם לנטיעות ברחובות ירושלים.
היער הציוני והקרן הקיימת – אתוס הפרחת השממה
"כי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ... מאכל"? – אתוס הפרחת השממה ונטיעת יערות. בעיר ולא בכפר, עצי פרי ועצי סרק: כך מינפה קק"ל את ט"ו בשבט למטרות הציוניות, אף שבמקורו כלל לא היה חג של נטיעות וייעור. ועוד: כיצד הפכה קק"ל ל"מייערת הלאומית"?
"מן העיר ומן הכפר" – שירי ט"ו בשבט
מדוע דווקא ט"ו בשבט זכה בשירים כה רבים? בהרצאה נספר כיצד היה נחוג החג בימי קדם, ואיזו תפנית חלה בלידתו מחדש כחג לאומי. כחג שהוא חלק מבניית סמלי האומה, באופן טבעי חוברו עבורו שירים רבים ונכתבו מסכתות להקראה בסגנון של 'הגדה של פסח'. בהרצאה נשמע את השירים ונצפה בסרטים היסטוריים של חגיגות ט"ו בשבט בעיר ובכפר.
י"א באדר
עליות לרגל ציוניות: תל-חי
גילויים חדשים על ההתקפה על תל-חי ומותם של 8 המתיישבים בחווה הקטנה שנספחה אל כפר גלעדי הסמוך, בי"א באדר תר"פ (1920). בהרצאה נספר על דמותו של טרומפלדור ועל הגיאו-פוליטיקה לאחר הסכמי סייקס-פיקו, ולקראת קיבוע המנדטים בידי חבר הלאומים. כן נספר על ההנצחה המעניינת של אירועי תל-חי, על-ידי פסל האריה השואג של מלניקוב, ועל מסעות תנועת הנוער מדי שנה בי"א באדר, ונשיר משירי התקופה שהנציחו את האירוע הטרגי.
פורים
מסע ארכיאולוגי-היסטורי באיראן, בעקבות מגילת אסתר
היכן קברי אסתר ומרדכי? ובכן... הם קבורים גם באיראן וגם בגליל. זה טבעה של מסורת! במסע וירטואלי לאיראן נספר על אתריה המופלאים של הארץ היפה הזו ואתריה הארכיאולוגיים, והקשר שלהם למגילת אסתר ולתקופה בה שלטה פרס במזרח התיכון – התקופה בה גם הכריז כורש על 'שיבת ציון' (מכונה גם "תקופת עזרא ונחמיה"), ונבנה בית המקדש השני.
הפולמוס על העדלאידע של אגדתי: הגוף הנשי הוא הפוליטי
תהלוכת העדלאידע של ברוך אגדתי היתה ידועה כאגדה שלא היתה מביישת את קרנבל ריו-דה-ז'נרו... אך במיוחד חיכו כולם לטקס בחירת אסתר המלכה. מסתבר שהאירוע היה קדימון לתחרויות "מלכת היופי". אך כיצד כל זה קשור בפורים? ומי ביקר את הרעיון? על כל זה, בהרצאה שמחה אך גם עם צד אפל.
פסח
העלייה לרגל בימי הבית השני
בהרצאה נספר על בית המקדש בימי הבית השני מזווית מעניינת: כיצד התנהלה העלייה לרגל לבית המקדש. מדובר על עיר גדולה בסוף התקופה, בת כ-100,000 תושבים, שמספרם הוכפל ואולי אף שולש בזמן שלושת הרגלים. מרתק לדון במקורם של העולים לרגל, התארגנות העיר לקלוט אותם, וסידורי העלייה להר הבית עצמו בזמן הפולחן. כל זאת נעשה תוך השוואה לתופעת העלייה לרגל בעולם כולו, לאתרים קדושים.
עדויות מצריות וארכיאולוגיות לזמן יציאת מצרים
אין לדעת אם התרחש אירוע יציאת מצרים ככתבו וכלשונו, והמסורת חשובה יותר מן העובדות. ובכל זאת, בהרצאה נבחן את העדויות הארכיאולוגיות, ההיסטוריות (אפיגרפיות) והלשוניות, שתומכות בקיומו של עם נוודים בשולי ארץ ישראל (בין הנגב לסיני). נציג אינספור ציורי סלע וכתובות בכתב פרוטו-סינאי. נמצא שההשוואה לסיפורים המופיעים בספר שמות מרתקת!
1 במאי
יוסף חיים ברנר – הסופר שניבא את מותו
בהרצאה נספר על ברנר, על חיבוטי הנפש שלו וביקורתו על היהדות המסורתית ועל הציונות. כל זאת, בראי המאורעות הקשים שהיו בשנת 1921, שהביאו למותו. נראה את יחסו של ברנר לערבים שהיה אמביוולנטי ("כל החשבון עוד לא נגמר"), כפי שהתאפיינה כל מסכת חייו וכתיבתו הספרותית.
יום השואה
מי' בטבת לכ"ז בניסן - הפולמוס בין דת למדינה בהנצחת השואה
לאחר השואה פעלו הגופים הדתיים במהירות להנצחת הקורבנות ע"י אבלות וקורבנות. מוסדות המדינה העדיפו להדגיש את גילוי הגבורה על פני האבל והכאב. דבר זה יצר קונפליקט, החל מבחירת 'יום השואה' ושמו, ועד עיצוב אתר ההנצחה הממלכתי.
"זיכרון בסלון" – הדור השני: סיפורים מרגשים מפי בת לניצולי שואה
סיפוריהם המרגשים של שני ניצולי שואה (הוריה של ד"ר מיכל אורן), מסופר כמו היו כאן בהרצאה. האב, שנפטר לא מכבר, היה ילד באמסטרדם (קטן בשנתיים מאנה פרנק ולמד בבית הספר בו היא למדה), עבר את השואה בברגן-בלזן ושרד תודות לאירועים מופלאים. האם היתה בת שנתיים וחצי כשהוריה נספו באושוויץ, והיא ואחותה הוחבאו אצל משפחה קתולית מדהימה בבלגיה. מאז התגלגלה במוסדות עליית הנוער עם הרגשת ניתוק תמידית.
סיפורי שני הניצולים, כיצד הכירו בארץ, והמשך חייהם הפוריים, יסופרו בעזרת קטעי וידיאו בהם סיפרו הם את הסיפורים, תמונות רבות להמחשתם, ובעיקר: הספרים המרגשים שכתבו שניהם להנחלת המורשת לדורות הבאים.
יום הזיכרון לחללי צה"ל
"שלד הברזל שותק" – שער הגיא במלחמת העצמאות
סיפורו של שער הגיא: השיירות לירושלים והמבצעים לפני מלחמת העצמאות ובמהלכה, לשחרור הדרך לירושלים. כיצד הוחלט להנציח את האירועים? משירו של חיים גורי ניתן להיזכר ברעיון של המשוריינים: "שלד הברזל שותק...". בהרצאה נספר גם על חטיבת הראל ברכס השיירות, ועל האנדרטה שהוצבה לזכר הקרבות.
משואה לגבורה – בין יד ושם להר הרצל
'הר הרצל', שהוקם מייד אחרי קום המדינה, כמקום קבורתו של חוזה המדינה, אך גם כבית הקברות הצבאי והסמלי של האומה המתחדשת ושל ירושלים בירתה (בדומה לקברי נופלים באומות אחרות, או מצבות 'החייל האלמוני'), מאתגר מבחינת עיצובו. בהרצאה נספר כיצד נוסד ועוצב, ועל הקשר הבלתי ניתן לניתוק בינו לבין האתר הסמוך – יד ושם. במעין סיור וירטואלי נספר על מקבצי המצבות והאנדרטאות בהר הרצל ועל 'השביל המחבר' – שמו של השביל שבין יד ושם לבית הקברות הצבאי.
יום איחוד ירושלים
שלוש ירושלים – האומנם איחוד?
כניסת ירדן למלחמת ששת הימים ותוכנית מגירה קודמת, הביאו לכיבוש מזרח ירושלים, ובעקבות זאת הרחבת גבולות העיר פי שלושה. כל אופיה של העיר השתנה מאז, כאשר כשליש מתושבי העיר ערבים. לכך יש להוסיף את החלק הצפון-מערבי של העיר שהוא חרדי (והיום גם דתי-לאומי). כיצד "מאחדים" עיר שסועה ומנהלים אותה? נדון באתגרים ובשאלת "איחוד ירושלים". כן נראה בהרצאה איך התקבלה ההחלטה על 'יום ירושלים'.
ישראל והאו"ם: כיצד הפכה ירושלים לבירת ישראל
מהלכים דיפלומטיים הרי גורל ליוו את ההחלטה הדרמטית של בן-גוריון, בדצמבר 1949, להכריז על ירושלים כבירת ישראל, לאחר שנה וחצי של אי ודאות גדולה – האם תהיה חלק ממדינת ישראל, או בידי האו"ם? מוסדות המדינה – הסמל הלאומי לתקומה – נותרו בתל-אביב והסיכון הרב להכריז על ירושלים כבירה, חרף התנגדות האו"ם, המדינות הקתוליות, וכמובן מדינות ערב, היה כרוך בחשש להפסיד את הישגי מדינת ישראל ומלחמת העצמאות.
יום העצמאות
נתן אלתרמן עם עצמאות המדינה – הרצאה מוסיקלית
אלתרמן בשיריו וטוריו ליווה את האירועים הביטחוניים והמדיניים החשובים: מזמר הפלוגות (1938) למגש הכסף עם קום המדינה. בעזרת השירים המולחנים, נעקוב אחר עמדותיו של אלתרמן ותרומתו החשובה לעידוד העם, אך גם לא פעם לביקורתו על האירועים.
הקלף הריק: הכרזת העצמאות
בן-גוריון מתאר את האומץ שנדרש להחליט על הכרזת העצמאות במועד זה, ועל השיקולים המדיניים שהיו לדחות זאת. ובכל זאת, ב-14 במאי, נאספו המונים מחוץ למוזיאון לאמנות בשדרות רוטשילד בתל-אביב, כדי לחזות בטקס המכונן את המדינה. אלא שלמרות העמל הרב שהושקע בניסוח מגילת העצמאות לא הספיקו לסיים ולמעשה חתמו חברי מועצת העם על קלף ריק. אך אנו נמחל על כך... ונספר על תוכן המגילה ומה היו השיקולים לניסוח שלמעשה עד היום הוא הטקסט המהווה מעין תחליף לחוקה שעדיין לא חוברה.
ציון בציונות: ירושלים בתודעה ובמעשה הציוניים – בלוויית שירים ואמנות
נראה מובן לגמרי שקברניטי ה"ציונות", שנגזרת מ"ציון", יעמידו את ירושלים על ראש שמחת המדינה העתידית. מתברר שעקב מצבה של ירושלים ("היישוב הישן", השלטון הזר, הערבים), סברו רבים שקל יותר פשוט לבנות עיר חלופית (למשל, תל-אביב). בהרצאה נביא מדבריהם המפתיעים של אישים כמו אחד-העם, ויצמן, בן-גוריון ורבים אחרים. מתי חלה תפנית בגישה זו? מתי ברור היה שירושלים חייבת להיות הבירה? על כך נענה בהרצאה. כל זאת, בעזרת שירי התקופה הידועים על ירושלים, ויצירות אמנות שהדגישו את קדושתה.
מה בין עם ולאום? הציונות כתנועה לאומית
פתאום קם עם ומרגיש כי הוא לאום... אין ספור עמים (אתנוסים) יש בעולם. כיצד מתחילה תנועה לאומית ומהי ההצדקה של עם לתבוע לעצמו טריטוריה ועצמאות? בהרצאה נבחן את התפתחות הרעיון הלאומי החל במאה ה-18 באירופה, ואת הדעות השונות במחקר לגבי הגדרת לאום והתפתחותו. נתאים את התאוריות השונות לרעיון הציוני שתמיד היה יוצא-דופן במשפחת הלאומים, ובכל זאת הצליח!
הרעיון הציוני לגווניו
התנועה הציונית לא היתה עשויה מקשה אחת. בהרצאה נדון באפשרויות השונות שהועלו בראשיתה של התנועה – בין הרצל, הברון רוטשילד, אחד-העם, "ציוני רוסיה", "ברית שלום" ועוד רבים. וכמובן שהיה גם הרוב היהודי בעולם שלא היה ציוני כלל... נדון בהבדלים ובהצעות ונבחן על בסיס גאופוליטי בהיתכנות ההצעות ובהצלחה בסופו של דבר להביא להקמת מדינת ישראל.
היקום בית-מקדש מחדש? דת ולאום בירושלים
בית המקדש – פסגת השאיפות של יהודי הגולה, שכמהו לבניינו מחדש, עמד במוקד מחלוקת בין קברניטי הציונות. כחילונים, אך לאומיים, שאלו הם עצמם אם יש עוד צורך בבית מקדש, בהנחה שאין ברצונם שיחודשו הקורבנות. מה, אפוא, יהיה שימושו של בית מקדש כזה לכשתקום מדינה יהודית? נבחן שאלה זו בעיני הרצל, ליליינבלום, בוריס שץ, אוסישקין, ואחרים. כן נבחן את החלופות לבית המקדש, ואת המקומות הגיאוגרפיים אותם הועידו, בהנחה שלא התכוונו להחליף את המסגדים על הר הבית בבית מקדש יהודי.
שבועות
הרים קדושים – התקדשותו של הר סיני בנצרות וביהדות
מדוע לא ידוע מיקומו של הר סיני? ומדוע כן ידוע מיקומו של הר הבית? המסורת היהודית עסקה בכך ונתנה הסברים. זה לא סייע להר סיני, שמשך אלפי פרשנים שניסו לאתרו... כולל מנכ"ל משרד הדתות מייד בתום מלחמת סיני, שמיהר לקדש את ההר המכונה 'ג'בל מוסא', אף שהר זה התקדש, החל מהמאה הרביעית, דווקא בידי נוצרים... מלבד ג'בל זה, יש עוד המון הצעות נוספות לאיתור הר סיני, לפי הסיפור המקראי ועדויות פסבדו-ארכיאולוגיות. נספר בהרצאה על עדויות אלה, ונדון בשאלת המסורת היהודית שביכרה את "העלמת" ההר, לעומת המסורת הנוצרית שקידשה הר מסוים.
הרים מקודשים בעולם: הר חורב וסנטה קתרינה
מסע בין הרים מקודשים שונים בעולם (במזרח הרחוק, אמריקה הלטינית, אירופה, אפריקה ועוד) ותפקודיהם המגוונים לתרבויות שונות. בתום המסע נערוך השוואה למעמדו הא-פולחני של הר סיני ליהודים. נספר את סיפור מנזר סנטה קתרינה האורתודוכסי, שבא למלא ריק זה, ואת מעמדו לאורך דורות של שליטה מוסלמית (וגם קתולית-צלבנית) – כולל אוצרותיו הרבים, ומה שקורה במקום היום תחת שלטון מצרים.
העלייה לרגל בימי הבית השני
בהרצאה נספר על בית המקדש בימי הבית השני מזווית מעניינת: כיצד התנהלה העלייה לרגל לבית המקדש. מדובר על עיר גדולה בסוף התקופה, בת כ-100,000 תושבים, שמספרם הוכפל ואולי אף שולש בזמן שלושת הרגלים. מרתק לדון במקורם של העולים לרגל, התארגנות העיר לקלוט אותם, וסידורי העלייה להר הבית עצמו בזמן הפולחן. כל זאת נעשה תוך השוואה לתופעת העלייה לרגל בעולם כולו, לאתרים קדושים.
משך ההרצאה: עד 90 דקות
כמות קהל: תלוי אולם והגברה
