יריב פלד – (M.A) בוגר התכנית ללימודי ביטחון ביה”ס לממשל באוניברסיטת ת”א. חוקר מומחה לענייני צבא, ביטחון ואסטרטגיה. מרצה כ- 20 שנה בפני ציבורים שונים ומגוונים במגזר הממלכתי, הציבורי והפרטי. בעל מגוון רחב של נושאים והרצאות בנושאי צבא, ביטחון, אסטרטגיה, יחסים בינלאומיים ומזרח תיכון בדגש על הזווית הישראלית בראייה עכשווית.
"לפי פרסומים זרים" – סיפורו של הגרעין הישראלי
ישראל הייתה המדינה השישית שהשיגה יכולת שימוש עצמאית בנשק גרעיני, עם זאת לישראל יש מדיניות גרעין שנושאת לפיד של "עמימות גרעינית" – כלומר לא לאשר ולא להכחיש יכולת גרעינית. אף על פי שישראל לא הודיעה במפורש על יכולתה הגרעינית, על פי הערכות של מומחים וארגוני מודיעין שונים ועל פי רמזים של אנשי ממשל בישראל, ישראל נמנית עם המדינות שברשותן נשק גרעיני. בסדרה זו אתם מוזמנים לקבל הצצה מרתקת, על כל מה שאפשר לספר, על הפרויקט שנחשב כפוליסת הביטוח של מדינת ישראל.
נושאי ההרצאות:
שנות ה-40: מברגן בלזן לדימונה – לאחר ביקור במחנות העקורים בגרמניה, בסוף שנת 1945, הגיע יושב ראש הסוכנות היהודית דוד בן גוריון להחלטה כי יש לעשות הכל כדי למנוע שואה שנייה. בן גוריון פעל במרץ כדי לרתום את בכירי מדעני הגרעין היהודים בעולם לפרויקט אותו החל לקדם עוד בעיצומה של מלחמת העצמאות.
שנות ה-50: הקשר הצרפתי – בצל תחושה של חרדה קיומית, לאחר סיומה של מלחמת העצמאות ומתוך רצון להרתיע את מדינות ערב שלא השלימו עם קיומה של ישראל, החל השלב המעשי של הפרויקט: פיתוח הידע התאורטי המלא לפיתוח הפצצה והקמת הקריה למחקר גרעיני נגב בסיוע צרפתי.
שנות ה-60: גיבוש ההבנות עם ארה"ב והתגבשותה של מדיניות "העמימות הגרעינית" – החשיפה הראשונה של הפעילות הגרעינית של מדינת ישראל לפיתוח פצצת אטום אירע במהלך 1960. חשיפה זו הביאה למתיחות קשה ביחסי ישראל ארה"ב, לאורך עשור שלם, עד לגיבושן של "הבנות היסטוריות" בין שתי המדינות, שלפיהן ישראל תאמץ מדיניות של "עמימות גרעינית".
שנות ה-70: הפולמוס הגדול ומלחמת יום הכיפורים - החל משנות ה-70 עלתה, מפעם לפעם, שאלת החימוש הגרעיני והשפעתו האפשרית על המצב האסטרטגי באזור ועל תפישת הביטחון בכללותה. שתי אסכולות מנוגדות באו לידי ביטוי ציבורי בשאלת החימוש הגרעיני בישראל: אסכולת אלון: לא למאזן אימה! ואסכולת דיין: לא למרוץ קונבנציונלי! בטווח פרצה מלחמת יום כיפור שהציפה את השאלה: האם בעיצומה אכן התחוללה פרשה גרעינית?
שנות ה-80: דוקטרינת בגין ואכיפה אגרסיבית של הטאבו האחרון – עשור זה עמד בצל החלטתו של ראש ממשלת ישראל מנחם בגין בשנת 1981 לתקוף את הכור הגרעיני בעיראק. תקיפה זו הולידה את "דוקטרינת בגין", לפיה ישראל לא תאפשר לשום מדינה במזרח התיכון להחזיק בנשק גרעיני. את מדיניות "העמימות הגרעינית" אוכפת ישראל באגרסיביות לעיתים מן הצדק ולעיתים שלא מן הצדק.
שנות ה-90: הצוללות ויכולת "המכה השנייה" – רעיון "המכה השנייה" הפך לידוע בזמן מרוץ החימוש בתקופת המלחמה הקרה, עם פיתוחה של הפצצה הגרעינית, כאשר לראשונה בהיסטוריה נפתחה אפשרות מעשית להשמדת מדינה שלמה בבת אחת. נוצר צורך ליצור הרתעה שגם אחרי השמדה מוחלטת של המדינה תהיה נקמה ודאית. דוגמא לאיום ב"מכה שנייה" הוא חימוש צוללות, אשר יכולות לשהות הרחק מהמדינה המותקפת והן קשות לאיתור, בטילים גרעיניים על מנת שיוכלו להגיב נגד מדינה תוקפת בצורה עצמאית במידת הצורך ועל פי הפקודות שניתנו מראש. החל משנות ה-90 החלה ישראל לרכוש ולקבל מגרמניה צוללות מדגמים שונים. האם הן אמורות לשמש כמרכיב הרתעה נוסף אל מול איראן המאיימת להשמיד את מדינת ישראל?
תכנית הגרעין האיראנית והשפעותיו של הסכם הגרעין המתגבש על ישראל – פיתוחה של תכנית הגרעין האיראנית החל בשנות ה-60 של המאה ה-20, בתקופת השאה הפרסי. לאחר המהפכה האיראנית בשנת 1979, בעקבות התנגדותו של מנהיג איראן ח'ומייני הושעתה התכנית. בשני העשורים האחרונים גברה הערכה בעולם שאיראן שואפת בחשאי להשתמש בתכנית הגרעין שלה כדי לקדם את האפשרות לייצר נשק גרעיני אולי כבר בזמן הקרוב. מהם המניעים לפיתוח תכנית הגרעין האיראנית? ומה תהיינה השפעותיו של הסכם הגרעין המתגבש בין איראן למעצמות, במידה וייחתם, על ישראל?
דילמת הקברניט: פצצה או הפצצה? – תכנית הגרעין האיראנית מעוררת דאגה רבה בישראל ובמדינות רבות נוספות במזרח התיכון, עקב החשש שאיראן חותרת ליצירתו של נשק גרעיני, שיהווה איום קיומי על יריבותיה. הפעילות נגד תכנית הגרעין האיראנית נועדה לסכל תכנית זו, או לפחות לעכבה. כיצד פעלה ישראל, עד היום, כדי לסכל את מאמציה של איראן להשגת יכולת גרעינית? ומהן החלופות הנוספות העומדות בפניה בעתיד כדי להשיג מטרה זו?
אסטרטגיה וביטחון בראייה ישראלית ובינלאומית
75 שנים לאחר קבלת עצמאותה מתמודדת ישראל עם לא מעט איומים ביטחוניים לצד סדרה של אתגרים אסטרטגיים ומדיניים בסביבה מזרח תיכונית דינמית ומשתנה. מתקפת הטרור שביצע חמאס, באוקטובר האחרון, ביישוביי הנגב המערבי ממחישה זאת יותר מכל.
בסדרת הרצאות זו, נעסוק בסוגיות האסטרטגיות והביטחוניות עמן מתמודדת ישראל תוך התאמת התכנים בהתאם להתפתחות המציאות.
נושאי ההרצאות:
50 שנה ויום: קריסתה של תפישת הביטחון הישראלית - יובל שנים לאחר ההפתעה האסטרטגית של מצרים וסוריה, עם פרוץ מלחמת יום כיפור, ישראל מצאה את עצמה מופתעת בשנית. מהן הסיבות לכשל האסטרטגי ולקריסתה של "הקונספציה" הישראלית שאפשרו את מתקפת הטרור של חמאס ב-7 באוקטובר?
לבנון: הצורך לשנות את המציאות בגבול הצפון - הלחימה בעזה הביאה עמה מיני-מלחמה אינטנסיבית ויום יומית בין צה"ל לחיזבאללה לאורך הגבול הלבנוני. מהם מנופי הלחץ שישראל צריכה להפעיל על מנת לייצר שינוי במציאות לטובת חזרתם של התושבים המפונים הישראלים לבתיהם בהקדם?
טורקיה: נורמליזציה 2022, סוף? - תהליך הנורמליזציה ביחסים בין ישראל לטורקיה שהושלם לפני כשנה הגיע לנקודת משבר עם פרוץ המלחמה בעזה. האם התקפותיו הברוטאליות של הנשיא ארדואן על ישראל לצד גל אנטישמיות חסר תקדים, הפוקד את טורקיה, יביאו סופית לקץ היחסים בין המדינות?
ישראל ומצרים ביום שאחרי המלחמה - נוכח חוסר הבהירות בנוגע לעתידה של עזה ביום שאחרי המלחמה, מסתמנים פערים בעמדותיהן של ישראל ומצרים. כיצד ניתן יהיה לגשר עליהם?
איראן: פירמידת הטרור - אחת מדרכי המאבק של איראן בישראל היא באמצעות הוצאת פיגועים נגד יעדים ומטרות ישראליות ויהודיות ברחבי העולם. כיצד פועל מנגנון פיגועי חו"ל של איראן?
הגרעין האיראני: "מדינת סף" - לאחר שהפכה לאחרונה ל"מדינת סף" עולה השאלה האם יש ביכולתה של איראן לבנות נשק גרעיני בו תוכל לאיים על מדינת ישראל? מהן הסכנות הטמונות ממהלך שכזה, והאם ביכולתה של ישראל להכיל מצב של אובדן האקסקלוסיביות הגרעינית במזרח התיכון?
ישראל וארצות הברית לנוכח המערכה בעזה - התמיכה של ממשל ביידן במערכה הצבאית של ישראל בעזה היא בלתי מסויגת מהרגע הראשון. מהם הגורמים שעלולים לסדוק את התמיכה האמריקאית הקריטית להמשך הלחימה, וכיצד על ישראל להתגבר עליהם?
תוכן ההרצאות כפוף לשינויים בהתאם להתפתחות המציאות.
משך המפגש: תלוי בחירת ההרצאה
כמות קהל: תלוי אולם והגברה
קרדיט צילום: ניסים מנדיל
